הידרדרות הקרקעות: האומות המאוחדות מזהירות על איום גובר על המזון העולמי
הידרדרות הקרקעות מתייצבת כאחד האתגרים הסביבתיים המרכזיים של העשורים הקרובים. בדו"ח החדש המוקדש למצב משאבי הקרקע ברמה העולמית, הארגון של האומות המאוחדות למזון וחקלאות (FAO) מצלצל בפעמון האזהרה: ההידרדרות של האדמות מואצת, בעוד שהקרקעות מהוות את הבסיס לרוב הייצור המזוני העולמי.
הדו"ח הוצג ביום חמישי באולן בטאר, במהלך הכנס נגד הידרדרות הקרקעות, ומדגיש את היקף הלחצים המופעלים על הקרקעות. עם זאת, המומחים מדגישים כי קיימות פתרונות וכי הידע המדעי מאפשר כיום לשקול שינוי מגמה, בתנאי שמהירות יישומם תוגבר.
לחץ מזוני ודמוגרפי גובר
הקרקעות משחקות תפקיד מרכזי בייצור המזון העולמי. כ-95% מהמזון המיוצר ברחבי העולם תלוי ישירות ביכולתה של הקרקע להישאר פוריה ומייצרת.
מאז פרסום המהדורה הראשונה של הדו"ח בשנת 2015, האוכלוסייה העולמית המשיכה לגדול, עם כ-800 מיליון אנשים נוספים שיש להזין. במקביל, שטחים חדשים הוקצו לחקלאות בשטח השווה לצרפת ולגרמניה יחד.
הרחבת השטחים החקלאיים, בשילוב עם האינטנסיפיקציה של חלק מהפרקטיקות הייצור, מגבירה את הלחץ המופעל על משאבי הקרקע ומחלישה את יכולתם להבטיח את הפונקציות האקולוגיות והפרודוקטיביות שלהן באופן בר קיימא.
ההרס, האיום העיקרי המזוהה
בין הגורמים השונים להידרדרות, ההרס מתגלה כסיכון המדאיג ביותר. הדו"ח מדגיש כי, ברוב המקרים שנבחנו, תופעה זו נשארת בלתי נשלטת.
ההרס מביא בהדרגה לאובדן השכבות העליונות של הקרקעות, החיוניות לפוריות החקלאית. ההשלכות שלו חורגות מהמסגרת של ייצור המזון, ומביאות גם לפגיעות רבה יותר בפני בצורות ושיטפונות.
המדענים מציינים כי המצב הורע בחלק ניכר מהאזורים שנחקרו, מאשרים האצה של התופעה ברמה העולמית.
פתרונות ידועים, אך עדיין לא מספיק מיושמים
עם זאת, המסקנה שהציגו המומחים אינה פסימית לחלוטין. ה-FAO מדגיש כי מספר שיטות ניהול ברות קיימא כבר הוכיחו את יעילותן.
צמצום העבודה האינטנסיבית של הקרקעות, גיוון הגידולים ושימוש מאוזן בדשנים אורגניים ומינרליים הם בין הפרקטיקות שיכולות לשמור על הפוריות ולחזק את החוסן של הקרקעות החקלאיות.
המכשול העיקרי טמון כיום במהירות האימוץ שלהן. מאז 2015, שיפור בפרקטיקות נצפה רק בחלק מוגבל מהמקרים שנבדקו, למרות קיומם של פתרונות מוכחים.
למומחים, האתגר הוא פחות לזהות תשובות חדשות ויותר להאיץ את הפצת והסתגלות הפרקטיקות שכבר זמינות.
תשובות שיש להתאים למציאות המקומית
שיקום הקרקעות לא יכול להסתמך על שיטה אחת הניתנת ליישום בכל מקום. האיומים משתנים לפי אזורים, תנאים אקלימיים ופעילויות אנושיות.
אזורים צחיחים ואזורי חוף מתמודדים במיוחד עם סיכונים מוגברים של מליחות, בעוד ששטחים חקלאיים בקרבת אזורים עירוניים עשויים לסבול יותר מצורות שונות של זיהום.
לאתגרים אלה מתווספים השפעות כריתת היערות, חלק מהפרקטיקות החקלאיות שאינן ברות קיימא ותופעות טבע. הידרדרות הקרקעות היא תוצאה של שילוב לחצים שהעוצמה שלהם משתנה באופן משמעותי מאזור לאזור.
מציאות זו מחייבת פיתוח מדיניות מותאמות לתכונות המקומיות, המשלבות ליווי של חקלאים, אמצעים תמריציים והפצת פרקטיקות יותר מכבדות את המערכות האקולוגיות.
אתגר ישיר עבור מיליארדי אנשים
הידרדרות הקרקעות אינה מהווה עוד רק שאלה סביבתית. היא מהווה גם סיכון משמעותי לביטחון המזון ולכלכלות הכפריות.
על פי הנתונים שצוטטו על ידי ה-FAO, הירידה בתשואות הקשורה להידרדרות הקרקעות משפיעה כבר על כ-1.7 מיליארד אנשים ברחבי העולם, עם חשיפה משמעותית במיוחד בדרום אסיה ובמזרח אסיה.
נוכח העלייה בצרכים המזוניים העולמיים, שמירה על הקרקעות מתגלה כאיומ אסטרטגי. המומחים של האומות המאוחדות מעריכים ששינוי כיוון עדיין אפשרי הודות למדיניות ציבורית מותאמת ולגיוס רחב יותר של שחקנים חקלאיים.
המסר של הדו"ח ברור: הכלים המדעיים והטכניים קיימים, אך הפצתם צריכה כעת להתרחב ולהאיץ. היכולת של הדורות הבאים לייצר מספיק מזון תתבסס ברובה על ההחלטות שיתקבלו היום לשיקום והגנה על הקרקעות.
-
22:40
-
22:37
-
21:30
-
21:00
-
19:30
-
17:30
-
17:00
-
14:45
-
14:30
-
14:00
-
13:45
-
13:00
-
12:45
-
12:30
-
12:15
-
12:00
-
11:56
-
11:45
-
11:30
-
11:15
-
11:00
-
10:45
-
10:15
-
10:00
-
09:45
-
09:30
-
09:15
-
09:00
-
08:45
