ה-OECD מדגיש את מאמצי מרוקו לחיזוק ניהול סיכונים קריטיים

Thursday 01 - 09:15

מרוקו מחזקת את המסגרת הלאומית שלה לחיזוי ולניהול אסונות וסיכונים קריטיים אחרים, על פי דוח עדכני של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). ההערכה מדגישה אמצעים מוסדיים שנועדו לשפר את התיאום, ניתוח הסיכונים וההכנה לפני שמתרחשות משברים גדולים.

דוח ספטמבר 2026 של ה-OECD, שכותרתו "מניעת התקדמות בניהול סיכונים קריטיים", בודק כיצד מדינות פיתחו את היכולת שלהן לחזות, להתכונן, להגיב וללמוד מהלם גדול. המחקר מתבסס על מידע מהערכה בין-מדינתית ומדגיש את החשיבות של מעבר מניהול משברים תגובתי לגישות מתואמות ומקדימות יותר.

בין האמצעים שהודגשו במרוקו היא יצירת תפקיד של קצין סיכונים ראשי בתוך משרד הפנים. התפקיד נועד לתאם את מאמצי ניהול הסיכונים של אסונות בין מוסדות הממשלה ורמות המנהל השונות, עם תמיכה ממומחים בניתוח סיכונים קריטיים.

על פי ה-OECD, המבנה הזה תורם גם לזיהוי ולתעדף השקעות שנועדו לחזק את יכולות ניהול הסיכונים הלאומיות. הגישה משקפת את האתגר הרחב יותר שהארגון זיהה: לקיים הערכות סיכונים לאומיות זה לא מספיק אלא אם הממצאים שלהן משולבים ביעילות במדיניות ציבורית, בתכנון הכנה ובקבלת החלטות השקעה.

מרוקו פועלת גם לפיתוח מצפה סיכונים לאומי שנועד לאסוף מידע על סיכונים ואיומים שונים. ה-OECD אומר כי צוות של מומחים עובד על היוזמה, תוך שימוש בנתונים מכמה ארגונים עם מומחיות מדעית בתחומים שונים של סיכון.

המצפה נועד לספק תמונה מקיפה יותר של הסיכונים העומדים בפני המדינה. גישה כזו תואמת את מודל ה"כל הסיכונים" של ה-OECD, שמעודד ממשלות לבחון איומים שונים יחד, כולל הדרכים שבהן משבר אחד יכול להפעיל השפעות משניות על תשתיות, שירותים חיוניים, שרשרות אספקה ומימון ציבורי.

ההערכה של ה-OECD ממקמת גם את מאמצי מרוקו בהקשר של תהליך שיתוף פעולה ארוך יותר. המדינה עברה סקירה של מדיניות ניהול הסיכונים שלה על ידי ה-OECD בשנת 2017, לצד מדינות אחרות כולל קזחסטן וקלומביה. מאז, מרוקו המשיכה לעבוד על המלצות דרך תוכנית שיתוף הפעולה שלה עם הארגון.

ההערכה הרחבה יותר של ה-OECD מראה כי מדינות משתמשות במודלים מוסדיים שונים כדי לתאם את ניהול הסיכונים הקריטיים. בסקירה האחרונה, 20 מתוך 27 משיבים דיווחו על קיום מוסד או גוף ממשלתי מרכזי עם אחריות הקשורה לניהול סיכונים קריטיים, אם כי תפקידים אלו יכולים להיות מפוזרים בין משרדים, סוכנויות מיוחדות ורשויות מקומיות.

הארגון מדגיש כי ניהול סיכונים יעיל כרוך ביותר מאשר איסוף מידע. לממשלות נדרשות גם מנגנונים המסוגלים לתרגם הערכות מדעיות ונתוני סיכון לאמצעי מניעה, תכניות הכנה, עדיפויות השקעה ותגובות אפקטיביות כאשר מתרחשות חירום.

ה-OECD זיהה גם אתגרים מתעוררים שדורשים מהממשלות לחזק את היכולת שלהן לחזות סיכונים מורכבים ומקושרים. אלה כוללים איומים הקשורים לאקלים, משברים מרובים או מתמשכים, הפרעות לאספקות חיוניות והחשיבות הגוברת של טכנולוגיות דיגיטליות ופגיעויות מתפתחות אחרות.

עבור מרוקו, השילוב של פונקציית תיאום סיכונים ייעודית, מומחיות מיוחדת ופיתוח מצפה סיכונים לאומי מהווה חלק ממסגרת מוסדית מתפתחת לניהול אסונות ומשברים. הממצאים של ה-OECD מציעים כי היעילות של מערכות כאלה תלויה בסופו של דבר בכמה בהצלחה מידע על סיכונים משולב בתהליך קבלת ההחלטות ובהשקעות ארוכות טווח.

הדוח ממקם את מאמצי מרוקו בתוך שינוי בינלאומי רחב יותר לקראת ניהול מקדים, שבו ממשלות שואפות לזהות פגיעויות לפני שמתרחשות חירומים במקום להסתמך בעיקר על התערבות לאחר שהאסונות כבר התפתחו. עבור מרוקו, חיזוק התיאום בין המוסדות ושיפור השימוש בנתוני סיכון עשויים לתמוך במאמצים לבנות עמידות נגד איומים מורכבים ומקושרים יותר ויותר.