מהיום: התייקרות של עד 10% במחירי התחבורה הציבורית למשלמים באפליקציות

העלאת התעריפים למשלמים ברב-קו תחל ב-1 ביולי, אך מהיום המשלמים באפליקציות כמו מוביט והופ-און יראו את ההתייקרות. עליית המחירים שתוכננה ברכבת הקלה בגוש דן וי-ם מ-5.5 ל-8 שקלים נדחתה בחלקה, כך שכרטיס יעלה מהיום 6 שקלים, ובינואר 2025 תושלם העלייה במלואה

החל מהיום: עלייה של כ-5%-10% במחירי התחבורה הציבורית למשלמים באפליקציות התשלומים (מוביט, הופ-און וכד׳). עליית התעריפים, שנגרמת בשל מנגנון ההצמדה למחירי התשומות במשק (מחיר הדלק, שכר הנהגים וכו׳), תחל ב-1 ביולי למשלמים בכרטיס הרב-קו. כמו כן, עליית המחירים שתוכננה ברכבת הקלה (רק"ל) בגוש דן ובירושלים, לפיה מחיר נסיעה לכרטיס בודד יעלה מ-5.5 שקלים ל-8 שקלים, נדחתה בחלקה - המחיר עלה היום ל-6 שקלים, והעלייה הנוספת תקרה רק ב-1 בינואר 2025.במכתב ששלחה נעה ליטמנוביץ, מנהלת אגף בכיר כלכלה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לחברות המפעילות את התחבורה הציבורית בישראל ואת אפליקציות התיקוף והתשלום, טענה כי "מסיבות הקשורות למערכות הטכנולוגיות, לא ניתן לבצע במועד את התיקון למחיר ברק"ל, אלא רק בתחילת השנה הבאה". יחד עם זאת, עליית מחיר מסוימת (של חצי שקל) כן נרשמה היום, כאמור, ובמשרד התחבורה סירבו לספק תשובה לגבי הסיבה לדחיית שאר העלייה במחיר.

לפי עדכון המחירים, מחיר בודד לכרטיס אוטובוס יעלה מ-5.5 שקלים ל-6 שקלים בטווח של עד 15 ק"מ, מ-12 שקלים ל-12.5 שקלים בטווח של עד 40 ק"מ, מ-16 ל-17 שקלים בטווח של עד 120 ק"מ ומ-27 שקלים ל-28.5 שקלים בטווח נסיעה של עד 225 ק"מ. מעל 225, המחיר יעלה מ-80.1 שקלים ל-84.24 שקלים.

כמו כן, המחיר לנסיעה בודדת ברכבת יעלה מ-9 ל-9.5 שקלים בטווח של עד 15 ק"מ, מ-18 ל-19 שקלים בטווח של עד 40 ק"מ, מ-24 ל-25 שקלים בטווח של עד 75 ק"מ, מ-27 ל-28.5 שקלים בטווח של עד 120 ק"מ ומ-48 ל-50.5 שקלים בטווח של עד 225 ק"מ.

במקביל, גם המחיר של כרטיס "חופשי יומי" יעלה בהתאם, בסכום של בין חצי שקל ל-3.5 שקלים, לפי טווח הנסיעה ואם הוא כולל רק אוטובוס או גם רכבת. המחיר של כרטיס "חופשי ארצי" יעלה מ-255 שקלים ל-267 שקלים בטווח של עד 40 ק"מ, מ-410 שקלים ל-430 שקלים בטווח של עד 75 ק"מ ומ-610 שקלים ל-639 שקלים בטווח גדול מזה.

עליית המחירים הנוכחית מגיעה לאחר שבחודש מרץ האחרון נכנסה לתקוף רפורמת "צדק תחבורתי" של השרה מירי רגב, אשר הציגה הנחות יחסית משמעותיות בתחבורה ציבורית לצעירים עד גיל 26, לחיילים משוחררים, לתושבי הפריפריה, לזכאי הביטוח הלאומי ועוד. בשלב השני של הרפורמה, היא צפויה לכלול גם נסיעות חינם לאזרחים ותיקים (נשים מגיל 62 וגברים מגיל 67) והנחות נוספות על בסיס דירוג סוציו-אקונומי.
הרפורמה של רגב זכתה לביקורת ציבורית נרחבת, כאשר אזרחים ואנשי מקצוע רבים בתחום טענו כי במקום לסבסד תחבורה ציבורית לחלק גדול מ"בייס" בוחריה של רגב, עליה לשפר תשתיות, להגביר תדירות של תחבורה ציבורית במרכז ובפריפריה, ולהילחם בפקקים ובתאונות הדרכים – נושאים חשובים ומשמעותיים הרבה יותר למרבית אזרחי ישראל מאשר הנחה של כמה שקלים בנסיעה באוטובוס. זאת, במיוחד לנוכח כך שהוכח בעבר כי ירידה במחיר התחבורה הציבורית לא משפיעה באופן משמעותי על השימוש בתחבורה ציבורית בקרב כלל האוכלוסייה.

כמו כן, לפי נתוני משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נכון לחודש מאי רק כ-162 אלף אנשים מימשו את זכאותם להנחות במסגרת הרפורמה, מתוך כ-2.8 מיליון זכאים.

במקביל, יצוין כי התחבורה הציבורית בישראל מסובסדת כבר כיום בשיעור של כ-85%, גבוה בהרבה ממדינות ה-OECD.