מרוקו בקרב חברות האו"ם בדרישה להפסיק את הכיבוש הישראלי בשטחים פלסטיניים בתוך שנה

מדינות החברות באו"ם הצביעו ביום רביעי בדרישה רשמית להפסיק את הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים תוך 12 חודשים ולהטיל סנקציות על אי ציות.

ההחלטה הבלתי מחייבת, שישראל טענה כי תתדלק אלימות, וכינתה אותה "מעוותת" ו"צינית", מבוססת על חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שאמרה שהכיבוש מאז 1967 היה "בלתי חוקי".

היו 124 הצבעות בעד, 14 נגד ו-43 נמנעים בולטים, כאשר המשלחת הפלסטינית בישרה על האימוץ כ"היסטורי".

מדינות ערב כינסו את המושב המיוחד ימים ספורים לפני שעשרות מנהיגי העולם נפגשו במטה האו"ם כדי להתייחס לפתיחת העצרת הכללית השנה.

המהלך מגיע גם שבועות לפני יום השנה למתקפה חסרת התקדים של חמאס על ישראל, ששחררה את מלחמת התגמול ההרסנית והמתמשכת בעזה.

ההחלטה - הראשונה שהציגה המשלחת הפלסטינית בעצמה במסגרת זכויות חדשות שהושגו השנה - דורשת שישראל "תסיים ללא דיחוי את נוכחותה הבלתי חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש".

הוא קורא לנסיגה "לא יאוחר מ-12 חודשים" ממועד קבלת ההחלטה. טיוטה קודמת נתנה רק שישה חודשים.

"הרעיון הוא שאתה רוצה להשתמש בלחץ של הקהילה הבינלאומית בעצרת הכללית ובלחץ של הפסיקה ההיסטורית של ה-ICJ כדי לאלץ את ישראל לשנות את התנהגותה", אמר ביום שני השגריר הפלסטיני ריאד מנצור.

ישראל דחתה בתוקף את ההחלטה.

"ככה נראית פוליטיקה בינלאומית צינית", אמר דובר משרד החוץ אורן מרמורשטיין ב-X.

לדבריו, מדובר בהחלטה מעוותת המנותקת מהמציאות, מעודדת טרור ופוגעת בסיכויים לשלום".

– 'חוסר אנושיות' –
ההחלטה "דורשת" את נסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים הפלסטיניים, עצירת התנחלויות חדשות, החזרת קרקעות ורכוש שנתפסו ואפשרות החזרה של עקורים פלסטינים.

הוא גם קורא למדינות "לנקוט בצעדים להפסקת" הוראות הנשק לישראל כאשר יש "סיבות סבירות לחשוד שהן עשויות לשמש בשטח הפלסטיני הכבוש".

"הפלסטינים רוצים לחיות - לא לשרוד. הם רוצים להיות בטוחים בבתיהם", אמר מנצור לקראת ההצבעה ביום שלישי.

"כמה עוד פלסטינים צריכים להיהרג לפני שיחול סוף סוף שינוי כדי לעצור את חוסר האנושיות הזו?"

שגרירת ארה"ב לינדה תומס-גרינפילד גינתה את ההחלטה לקראת ההצבעה כ"מתלהטת" ואמרה שהיא "לא מתכוונת לקדם את מטרת השלום".

"הוא גם לא מכיר, בין היתר, בכך שחמאס, ארגון טרור, מפעיל כיום כוח, שליטה והשפעה בעזה", אמר תומס-גרינפילד.

ארצות הברית הצביעה נגד ההחלטה כמו הונגריה, צ'כיה וכמה מדינות אי קטנות יותר.

בעוד שמועצת הביטחון משותקת במידה רבה בסוגיית עזה - כאשר ארה"ב מטילה שוב ושוב וטו על גינות של בעלת בריתה ישראל - העצרת הכללית אימצה כמה טקסטים התומכים באזרחים פלסטינים בתוך המלחמה הנוכחית.

לאף מדינה בעצרת הכללית אין כוח וטו.

בחודש מאי תמכה האסיפה ברובה בהחלטה סמלית ברובה על חברות פלסטינית מלאה באו"ם, וגרפה 143 קולות בעד, תשעה נגד עם 25 נמנעים.

הדחיפה הוטלה בעבר על ידי וושינגטון במועצת הביטחון.

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הביאה למותם של 1,205 בני אדם בצד הישראלי, רובם אזרחים, לפי סיכום של AFP המבוסס על נתונים ישראליים רשמיים, הכולל בני ערובה שנהרגו בשבי.

מתוך 251 בני ערובה באותו יום, 97 עדיין מוחזקים בתוך רצועת עזה, כולל 33 שלפי הצבא הישראלי מתים.

יותר מ-41,272 פלסטינים, רובם אזרחים, נהרגו במערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה מאז תחילת המלחמה, לפי נתונים שמסר משרד הבריאות בעזה המנוהלת על ידי חמאס. האו"ם הכיר בנתונים אלה כאמינים.

לפי הצבא הישראלי 348 חיילים נהרגו במערכה הצבאית בעזה מאז תחילת המתקפה הקרקעית ב-27 באוקטובר.

לואי שרבונאו, מנהל האו"ם ב-Human Rights Watch, אמר כי "ישראל צריכה להיענות מיד לדרישת הרוב המכריע של המדינות החברות באו"ם.