מטה אפריקום: האם מרוקו תהפוך בקרוב לבירת הצבא של ארה"ב באפריקה?

Saturday 14 June 2025 - 10:44

חוגים צבאיים ודיפלומטיים צופים בהתפתחות ניכרת ביחסים בין ארצות הברית ליבשת אפריקה, המתאפיינת בהתגברות הדיונים סביב העברת מטה פיקוד אפריקה של ארה"ב (אפריקום) מגרמניה למרוקו. יוזמה זו תוארה כחסרת תקדים הן מבחינת משמעותה הגיאופוליטית והן מבחינת השלכותיה האסטרטגיות.

הנושא משך את תשומת ליבם של כמה מחברי הקונגרס האמריקאי, ביניהם חבר הקונגרס אבה חמאדה, ששאל ישירות את הגנרל מייקל לנגלי, מפקד אפריקום, לגבי האפשרות להעביר את המטה למדינה שותפה באפריקה, כמו מרוקו. תגובתו של הגנרל לנגלי הייתה זהירה: הוא הצהיר כי אפשרות זו אינה עומדת כעת על הפרק עקב שיקולים מבצעיים ותקציביים, תוך הדגשה כי ההחלטה בסופו של דבר תישאר בידי הרשויות הפוליטיות בוושינגטון.

הצהרות אלה עולות בקנה אחד עם גילויים של העיתון הספרדי "לה רזון", המדווח כי הפנטגון בוחן כעת אפשרות של העברת המטה למרוקו, כאשר העיר קניטרה היא המועמדת המובילה לארח את המרכז האסטרטגי הזה. מיקומה הגיאוגרפי המעולה, התשתית הצבאית המפותחת וההיסטוריה של שיתוף הפעולה עם כוחות אמריקאים, לאחר שאירחה בסיס אמריקאי במאה ה-20, הופכים אותה לבחירה הגיונית.

תרחיש זה הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של משרד ההגנה האמריקאי לחיזוק נוכחותו במערב אפריקה ובאזור סאהל-סהרה, לנוכח השפעות מתחרות גוברות, במיוחד מצד רוסיה ואיראן. לשם כך, וושינגטון נותנת עדיפות לבריתות עם שותפות אזוריות יציבות ואמינות, ומרוקו נמצאת בראש הרשימה.

הבחירה במרוקו אינה אקראית בשום אופן: היא משקפת שיתוף פעולה צבאי מתמשך ונרחב בין רבאט לוושינגטון. מדי שנה, הממלכה מארחת את "אריה אפריקאי", התרגיל הצבאי המשותף הגדול ביותר של ארה"ב ביבשת אפריקה, המפגיש כוחות רב-לאומיים. יתר על כן, מרוקו נהנית ממעמד של "בעלת ברית מרכזית שאינה בבעלות נאט"ו", ובכך מחזקת את השפעתה באסטרטגיית ההגנה של ארה"ב.

עם זאת, העברה כזו לא תהיה נטולת אתגרים. היא תדרוש השקעות משמעותיות לבניית תשתית צבאית מקיפה, כמו גם תמיכה לוגיסטית ואנושית משמעותית כדי להבטיח את מעבר הפעולות המורכבות מהבסיס הנוכחי בשטוטגרט, גרמניה, למיקום חדש בצפון אפריקה.

למרות שטרם התקבלה החלטה, העובדה שהנושא נדון כעת בקונגרס האמריקאי ומסוקר על ידי התקשורת הבינלאומית משקפת שינוי משמעותי באופן שבו ארצות הברית רואה את נוכחותה באפריקה. אם פרויקט זה יתממש, השלכותיו יהיו ניכרות על האיזונים האזוריים, במיוחד בהקשר של מתחים גוברים עם אלג'יריה, שמשטרה עומד בפני בידוד דיפלומטי והחלשת השפעתה היבשתית.

עבור ארצות הברית, זה ייצג מיצוב אסטרטגי משמעותי, שיבטיח גישה ישירה ללב הסאהל באמצעות שותף יציב, מבלי להסתמך אך ורק על בסיסים אירופיים הרחק מאזורי חיכוך והשפעה.

לפיכך, השאלה אינה עוד האם AFRICOM תועבר למרוקו, אלא מתי וכיצד, שכן התנאים האסטרטגיים נראים כעת בשלים יותר מתמיד להפוך אפשרות זו למציאות קרובה.