מפלגת הלייבור השלטת בנורבגיה זוכה בבחירות חוזרות בעוד הפופוליסטים צוברים רווחים
ממשלת המיעוט של מפלגת הלייבור בנורבגיה זכתה בקדנציה שנייה ביום שני, בעוד הימין הפופוליסטי השיג את תוצאת הבחירות הטובה ביותר שלו אי פעם, כך עולה מתוצאות רשמיות, בהצבעה שנשלטה על ידי חששות מעליית יוקר המחיה והמלחמות באוקראינה ובעזה.
מפלגת הלייבור של ראש הממשלה המכהן יונאס גאר סטואר וארבע מפלגות קטנות יותר בעלות נטייה שמאלנית זכו ב-87 מושבים, מעל ל-85 הנדרשים לרוב, לאחר ש-99% מהקולות נספרו. סטואר, בן 65, ימשיך להסתמך במידה רבה על בעלי בריתו הקטנים יותר, כדי להעביר חוקים גדולים כמו תקציבים פיסקאליים. כדי לקבל את תמיכתם, הוא צפוי להתמודד עם דיונים קשים בנושאים כמו העלאות מיסים לעשירים, חיפושי נפט עתידיים ומימוש השקעות על ידי קרן העושר הריבונית של נורבגיה בשווי 2 טריליון דולר מחברות ישראליות.
"סטואר ימשיך כראש ממשלה, אך עם מצב פרלמנטרי קשה הרבה יותר, שבו הוא תלוי בחמש מפלגות כדי למשול", אמר יונאס שטיין, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת טרומסה, לרויטרס.
למרות ניצחון השמאל, ההצבעה ביום שני הראתה נטייה ימינה יותר בקרב מצביעים שמרנים, כאשר מפלגת הפרוגרס הפופוליסטית והמתנגדת להגירה של סילבי ליסטהאוג, בת 47, רשמה את התוצאה הטובה ביותר שלה אי פעם בבחירות. פרוגרס הבטיחה 48 מושבים בפרלמנט בן 169 המושבים, יותר מכפול מהקצאתה מלפני ארבע שנים, כאשר נראה כי הבטחת המפלגה לקיצוצי מס גדולים הדהדה בקרב מצביעים רבים.
ליסטהאוג, לשעבר פעילה מושבעת שמציינת את רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר כמודל לחיקוי שלה, ניהלה קמפיין על מה שלדבריה היה בזבוז הוצאות ציבוריות בתחומים כמו סיוע בינלאומי וסובסידיות לאנרגיה ירוקה.
"צעירים כיום הם הרבה יותר ימניים מבעבר. אני חושב שמפלגת הפרוגרס זכתה בחלק עצום מקולות הצעירים, במיוחד בקרב גברים צעירים", אמר איריק לוקה, עמית ב-Civitas, מכון מחקר ליברלי שבסיסו באוסלו.
אף אחת ממפלגות הימין שזכו במושבים, כולל מפלגת השמרנים של ראש הממשלה לשעבר ארנה סולברג, לא ביקשה את תמיכתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בניגוד לחלק מעמיתיהן במקומות אחרים באירופה.
סטואר בירך על התוצאות, תוך שהוא ממעיט בכל שינוי ימינה. "זהו איתות מחוץ לנורבגיה שגם הסוציאל-דמוקרטיה יכולה לנצח למרות גל ימני", אמר לקהל צוהל של תומכי הלייבור שקראו "עוד ארבע שנים".
חששות הבוחרים מהסכסוך באוקראינה ומרוסיה התוקפנית, החולקת גבול עם נורבגיה באזור הארקטי, נתנו דחיפה לשמאל בחודשים האחרונים לאחר שמזכ"ל נאט"ו לשעבר, ינס סטולטנברג, בן 66, הצטרף לקבינט של שטואר.
נורבגים רבים ראו בהחלטה אמצעי הגנה במקרה של סכסוך מזוין חדש, בהתחשב בכהונתו בת העשור של סטולטנברג - עד אוקטובר בשנה שעברה - כראש הברית הצבאית המערבית.
כ-59% מהנורבגים מאמינים שמלחמה חדשה באירופה צפויה בעשור הקרוב, עלייה מ-55% בשנה שעברה, על פי סקר של מכון המחקר לשלום באוסלו.
בשבועות האחרונים של הבחירות הייתה גם המלחמה בעזה, כאשר בעלות בריתו הקטנות יותר של סטואר קראו לקרן הריבונית של נורבגיה, בשווי 2 טריליון דולר, הגדולה בעולם ומקור עיקרי לעושרה של המדינה, להיפטר מהשקעות נוספות בחברות ישראליות.
מאז ה-30 ביוני, הקרן היפטר מיותר משני תריסר חברות ישראליות, בעקבות דיווחים בתקשורת לפיהם רכשה אחזקות בחברת מנועי סילון המספקת תחזוקה למטוסי קרב ישראליים.
חלק מהמפלגות בשמאל הטילו ספקי דעה האם המדינה תורמת למעשה להפרות החוק הבינלאומי על ידי השקעה בחברות הפעילות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. ישראל מכחישה הפרת כללים בינלאומיים.
גם על כף המאזניים בבחירות עומדת דרכה העתידית של תעשיית הנפט בנורבגיה, שהחליפה את גזפרום כספקית הגז המובילה של אירופה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022.
תפקידה של נורבגיה צפוי לגדול עוד יותר, שכן האיחוד האירופי מתכנן להפסיק בהדרגה את השימוש בגז רוסי עד 2027, אך חלק מבנות בריתו הזוטרות של סטואר רוצות להפסיק בהדרגה את חיפושי הנפט, דבר שעלול להגביל את יצירת שדות גז חדשים.
-
18:00
-
17:30
-
16:30
-
13:10
-
12:40
-
12:10
-
11:53
-
11:50
-
11:20
-
11:05
-
11:03
-
10:50
-
10:35
-
10:20
-
10:11
-
10:05
-
09:50
-
09:35
-
09:20
-
09:15
-
09:05
-
21:00
-
19:30
