מרוקו-ארצות הברית: לקראת ציר אטלנטי חדש שדוחק את אירופה לשוליים
שנת 2025 מסמנת נקודת מפנה מכרעת ביחסי אירופה-אפריקה. תחת הדחף של הדיפלומטיה הפעילה של המלך מוחמד השישי ומנגנון דיפלומטי יעיל, מרוקו משרטטת מחדש את האיזון הגיאופוליטי בים התיכון. הממלכה, בעלת ברית היסטורית של ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה, מבססת את עצמה כעת כשותפה אסטרטגית מרכזית של וושינגטון, ודוחקת את ההשפעה האירופית באזור לרקע.
הפגישה ב-8 באפריל בוושינגטון בין מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו לעמיתו המרוקאי אישרה את השינוי הזה: הכרה מחודשת בריבונות מרוקאית על הסהרה, התחייבויות פוליטיות מואצות והתעצמות צבאית חסרת תקדים. המסירה האחרונה של שישה מסוקי אפאצ'י מדגם AH-64E, ואחריה חוזה היסטורי למטוסי F-35 Lightning II, ממחישה את עליית הכוח הזו, וממקמת את רבאט כמעצמה הצבאית המובילה בדרום הים התיכון.
אל מול יישור מחדש זה, אירופה מתנדנדת. ספרד חוששת מדחיקה אסטרטגית, בעוד שצרפת, שנחלשה עקב נסיגתה החפוזה מהסהל, רואה את מודל ההשפעה האפריקאית שלה מתפורר. קבלת הפנים ברבאט של שרי החוץ של מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר, מדינות שנפרדו מהדרכה האירופית, בישרה על עידן חדש: עידן "המסדרון האטלנטי" של מרוקו, המציע למדינות אלו גישה אסטרטגית לשווקים הגלובליים.
אך פריצת דרך זו אינה נטולת סיכונים. רבאט ממשיכה להתמודד עם עוינות מתמשכת מצד אלג'יר, שבריריותו של איזון אזורי לא יציב, והדרישה האמריקאית לפתרון מהיר של סוגיית הסהרה. יתר על כן, תלות בסדר היום של וושינגטון עלולה לחשוף את מרוקו לתהפוכות אסטרטגיות הקשורות לשינויים פוליטיים בארצות הברית.
עבור אירופה, משולש ארה"ב-מרוקו-סהל החדש הזה מסמן את סופה של מרכזיות ים תיכונית שירשה מהמלחמה הקרה. ספרד, איטליה ואפילו צרפת, שנדחקו לתפקיד הצופים, חייבות כעת לחשוב מחדש על מערכת היחסים שלהן עם אפריקה. המערכת האירו-ים תיכונית, שבעבר הייתה בעלת מבנה, מתערערת לנוכח סדר "פוסט-אירופי" שבו מרוקו הופכת לציר מרכזי של ארכיטקטורה טרנס-אטלנטית חדשה.
-
22:40
-
22:37
-
21:30
-
21:00
-
19:30
-
17:30
-
17:00
-
14:45
-
14:30
-
14:00
-
13:45
-
13:00
-
12:45
-
12:30
-
12:15
-
12:00
-
11:56
-
11:45
-
11:30
-
11:15
-
11:00
-
10:45
-
10:15
-
10:00
-
09:45
-
09:30
-
09:15
-
09:00
-
08:45
