מרוקו הופכת לשער הכניסה של סין לאפריקה ולאירופה

Sunday 06 April 2025 - 12:43

בשנים האחרונות הפכה מרוקו ליעד אסטרטגי מועדף על חברות סיניות, הודות למיקומה הגיאוגרפי החיוני, היציבות הפוליטית וההתקדמות בתשתיות, בנוסף לפתיחות הגוברת לשותפויות כלכליות עם מעצמות גלובליות עולות. השינוי הזה לא היה תוצאה של צירוף מקרים, אלא תוצאה של מדיניות מתחשבת וגישות כלכליות שאפשרו לממלכה למלא את התפקיד של קישור בין סין, אפריקה ואירופה.

העניין הסיני במרוקו התבהר מאז הכריזה סין על פרויקט "דרך המשי החדשה", שכן בייג'ין הביעה רצון ברור לחזק את הנוכחות הכלכלית שלה באזורים אסטרטגיים, ומרוקו הייתה אחד המוקדים הבולטים בתוכנית זו, שכן היא מהווה שער לאפריקה שמדרום לסהרה מחד, ונקודת מעבר לשווקים באירופה מאידך. מה שתרם לחיזוק המגמה הזו היה החתימה של מרוקו ב-2017 על מזכר הבנות עם סין להצטרפות ליוזמת "Belt and Road", שפתחה את הדלת לזרימה גדולה יותר של השקעות סיניות.

באותו הקשר, העיר טנג'יר התגלתה כאטרקציה מרכזית, הודות לנוכחות נמל טנג'יר מד, שהוא בין הנמלים הגדולים באפריקה ובשתי גדות הים התיכון. נמל זה, עם הקשר הישיר שלו לנמלים סיניים מרכזיים, מהווה פלטפורמה לוגיסטית מתקדמת המאפשרת לחברות סיניות לחדור ביעילות לשווקי אפריקה ואירופה. האזורים החופשיים המקיפים אותו, ומדיניות תמריצי המס שננקטה על ידי מדינת מרוקו, סייעו למשוך מספר רב של מפעלים וחברות סיניות, במיוחד בתחומי תעשיות ייצור, אנרגיה מתחדשת, אלקטרוניקה ותעשיית הרכב.

אחד הפרויקטים הבולטים המשקפים את גודל ההימור הסיני על מרוקו הוא פרויקט העיר התעשייתית "טנג'יר טק", שהוא פרויקט משותף בין אזור טנג'יר-טטואן-אל הוצ'ימה וקבוצת "הטי" הסינית, שמטרתו להקים אזור תעשייה משולב על פני שטח עצום, אשר צפוי למשוך מאות חברות סיניות. למרות האתגרים שליוו את הפרויקט בתחילתו, ההשקעות הסיניות המשיכו לזרום, מה שמעיד על האמון שבייג'ין מייחסת לסביבת ההשקעות המרוקאית.

שיתוף הפעולה המרוקאי-סיני אינו מוגבל לתשתיות תעשייתיות, אלא מתרחב למגזרים אחרים כגון טכנולוגיה, אנרגיות מתחדשות ותחבורה. מספר חברות סיניות הביעו עניין בהשתתפות בפיתוח פרויקטי תשתית גדולים, כולל רכבות, כבישים מהירים ופרויקטים של אנרגיית שמש ורוח. ישנה גם נוכחות הולכת וגוברת של טכנולוגיות סיניות בשוק המרוקאי, בעיקר בתחומי התקשורת והבינה המלאכותית, שם פועלות חברות גדולות כמו Huawei ו-ZTE להרחיב את נוכחותן.

גם הגורם האנושי היה חלק מהשינוי הזה, שכן שיתוף הפעולה האקדמי וההכשרה התחזק, באמצעות מלגות וחילופי סטודנטים, בנוסף להקמת מרכזי הוראת תרבות ושפה סינית במרוקו, שסייעו ביצירת בסיס אנושי המסוגל לעמוד בקצב הדרישות של שותפויות סיניות.

אי אפשר להתעלם מכך שמה שהופך את מרוקו לאטרקטיבית עבור חברות סיניות הוא יכולתה לשמור על יחסים מאוזנים עם מעצמות גלובליות שונות, כולל ארצות הברית והאיחוד האירופי, מה שמקנה לה אופי ניטרלי וגמיש, המסייע למשקיעים סינים לפעול בחופשיות ובבטחה בסביבה פוליטית וכלכלית רב-ממדית.

לסיכום, נראה כי מרוקו הצליחה לבסס את מעמדה כמרכז השקעות מרכזי בצפון אפריקה, וכיעד מבטיח לחברות סיניות המחפשות שער בטוח ויעיל לשווקים באפריקה ובאירופה. שינוי אסטרטגי זה מצביע על דינמיות חדשה ביחסים הכלכליים הבינלאומיים, שכן מדינות הדרום ממלאות תפקיד חשוב יותר ויותר במפת ההשקעות העולמית.