- 14:26ראיות מוצקות לכך שאיראן מחזיקה בארה"ב באחריות לתוקפנות ישראל
- 13:44סהרה: מרוקו מחזקת את אחיזתה באפריקה דוברת האנגלית
- 13:11הוד מלכותו המלך מוחמד השישי: מנהיג אפריקאי בכינון שיתוף פעולה דרום-דרום
- 12:32ביום השלישי... איראן וישראל מחליפות תקיפות הרסניות - ההתפתחויות האחרונות, רגע אחר רגע
- 11:43מצעד הצבא של טראמפ מעורר ויכוח על פטריוטיות וכוח
- 10:33מרוקו קוראת להודו לתמוך בתוכנית האוטונומיה של סהרה, משבחת את חיזוק הקשרים הדו-צדדיים
- 10:00מרוקו תארח מרכז נתונים בתחום הבינה המלאכותית, הנתמך על ידי ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית Naver
- 09:09הסלמה בין איראן לישראל מעוררת חששות אזוריים
- 23:55טראמפ: המלחמה בין איראן לישראל חייבת להסתיים
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חלוצה בגישה המקשרת בין המאבק בשחיתות ובזכויות אדם
מרוקו בולטת בזירה הבינלאומית באימוץ גישה חדשנית המשלבת מאבק בשחיתות וכיבוד זכויות אדם. מיצוב זה הודגש בז'נבה במהלך סמינר שאורגן על ידי מועצת זכויות האדם (CDH), שבו פירט ראצ'יד מדואר, סגן נשיא ה-National Instance of Probition, Prevention and Fight against Corruption (INPPLC), את פעולות הממלכה.
פעולות קונקרטיות המשרתות את האזרחים
אחד מעמודי התווך של גישה זו טמון באסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות, תוכנית שאפתנית שמטרתה לשפר את השירותים הציבוריים. יוזמה זו מפשטת הליכים מינהליים תוך חיזוק זכויות האזרחים לדווח על פרקטיקות מושחתות המשפיעות על זכויות חיוניות כגון בריאות, חינוך או סביבה בריאה.
מרוקו אימצה גם חוקי דגל, כולל חוק מס' 37.10 להגנה על קורבנות ועדי שחיתות, וכן חוק מס' 31.13, המבטיח גישה למידע ציבורי. צעדים אלו מסייעים לחיזוק השקיפות והאמון בין האזרחים למוסדות הציבור.
תפקיד המפתח של מעורבות אזרחים
לדברי מר מדואר, מעורבות אזרחים היא ציר מרכזי במאבק הזה. היא מושתתת על שני נדבכים מהותיים: מחד גיסא ביסוס מדיניות ציבורית אפקטיבית ומאידך גיסא הגברת המודעות בקרב האזרחים לסכנות השחיתות. היבט שני זה מעודד את החברה האזרחית לדחות באופן אקטיבי את הפרקטיקות הללו, ובכך ליצור מחסום חברתי אמיתי מפני התעללות.
חזון גלובלי לפוסט-מגיפה
הסמינר, בראשות שגריר מרוקו באו"ם בז'נבה, איפשר לדון בסינרגיות בין המאבק בשחיתות לבין זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, במיוחד בהקשר של ההתאוששות שלאחר קוביד. אירוע זה, שאורגן במסגרת החלטה 53/17 של מועצת זכויות האדם, הדגיש שיטות עבודה וחידושים מומלצים הדרושים כדי ליישר את שתי היעדים הללו בפרספקטיבה בת קיימא.
מרוקו ממחישה אפוא את החשיבות של ממשל פרואקטיבי, שבו שקיפות וכיבוד זכויות אדם משתלבים בבניית חברה שוויונית יותר.
תגובות (0)