מרוקו רושמת רמת רעב נמוכה בזמן שההתקדמות בהבטחת מזון עולמית מאטה

Friday 16 October 2026 - 20:00

מרוקו ממשיכה להציג ביצועים יחסית טובים במאבק נגד רעב, לפי מדד רעב עולמי 2026 (GHI). הממלכה מדורגת במקום ה-47 מבין 122 מדינות עם נתונים מספיקים, עם ציון של 9.0, שממקם אותה בקטגוריית רעב נמוך במדד. תוצאתה נמוכה הן מהממוצע העולמי של 18.1 והן מהממוצע האזורי של 12.5 עבור צפון אפריקה והמזרח התיכון.

ההערכה מגיעה בזמן שההתקדמות לשיפור הבטחת המזון האטה ברחבי העולם. סכסוכים חמושים, לחצים כלכליים והפרעות הקשורות לשינויי אקלים ממשיכים לערער את מערכות המזון, מה שמקשה על מדינות רבות לשמור על הישגים בתזונה ובגישה למזון מספק. על רקע זה, המדדים של מרוקו מציעים תמונה יחסית חיובית, אם כי מספר אתגרים עדיין קיימים.

אחד מההתפתחויות הבולטות נוגע לתזונת ילדים. שיעור הגובה הנמוך בקרב ילדים מרוקאים מתחת לגיל חמש ירד מ-25.3% בשנת 2000 ל-13.7% בהערכה האחרונה. ירידה זו מצביעה על התקדמות בטיפול בתת-תזונה כרונית, שעשויה להשפיע על ההתפתחות הפיזית של ילדים ובריאותם לטווח הארוך.

מדדים אחרים מספקים תמונה רחבה יותר של המצב במדינה. לפי הדו"ח, 6.5% מאוכלוסיית מרוקו חווים תת-תזונה, בעוד ששיעור הילדים הסובלים מרזון עומד על 2.7% בקרב ילדים מתחת לגיל חמש. שיעור התמותה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש עומד על כ-1.6%. אף על פי שהמספרים הללו תומכים במדרגת רעב הנמוכה של מרוקו, תת-תזונה ורעב בקרב ילדים נשארים בעיות בריאות ציבוריות חשובות.

באופן אזורי, ממוצע ציון ה-GHI עבור צפון אפריקה והמזרח התיכון מגיע ל-12.5, מה שמשקף לחצים גדולים יותר בהבטחת המזון מאשר אלו שנרשמו במרוקו. חוסר יציבות כלכלית, מתחים גיאופוליטיים והפתעות הקשורות לשינויי אקלים השפיעו על זמינות המזון ועל יכולת רכישתו בכמה מדינות. הציון של מרוקו, 9.0, ממקם אותה בעמדה יחסית חיובית, בעוד שחלקים אחרים בעולם, במיוחד אפריקה שמדרום לסהרה ודרום אסיה, ממשיכים להתמודד עם אתגרי רעב חמורים יותר.

התמונה הגלובלית פחות מעודדת. ציון ה-GHI השתפר מ-28.2 בשנת 2000 ל-17.6 בשנת 2018, אך עלה במעט ל-18.1 בשנת 2026. שינוי זה מדגיש את האטת ההתקדמות ואת הקושי לשמור על שיפורים amid persistent crises. הדו"ח מצביע על עלייה בתת-תזונה בכמה אזורים, המשך שיעורי גובה נמוך ועלייה ברזון כגורמים התורמים למגמה. שיעור התמותה מתחת לגיל חמש נשאר המדד היחיד המראה שיפור הדרגתי.

סכסוכים נותרו אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר לחוסר ביטחון תזונתי חמור. הדו"ח מגלה כי מדינות החוות סכסוך ממושך יש להן ציון רעב חציוני של 22.1, לעומת 9.7 במדינות בשלום. אלימות יכולה להפריע לחקלאות, להזיק לתשתיות, לגרום להזזת קהילות ולמנוע סיוע הומניטרי מהגעה לאנשים הנזקקים לו. באותו הזמן, מתחים גיאופוליטיים והפרעות בשרשרת האספקה עשויים להעלות את מחירי המזון ולהגביר את עלות הקלטים החקלאיים.

שינויי אקלים מוסיפים שכבת לחץ נוספת. בצורות, שיטפונות ואירועי מזג אוויר קיצוניים מאיימים על הקציר, מפחיתים את הפרודוקטיביות החקלאית ומחלישים את פרנסתם של קהילות כפריות. סיכונים אלו עשויים להיות מזיקים במיוחד כאשר הם מתרחשים במקביל לסכסוך, קושי כלכלי או גישה מוגבלת להגנה חברתית. אפריקה שמדרום לסהרה ודרום אסיה נותרות בין האזורים המתמודדים עם אתגרי רעב החמורים ביותר, כאשר הדו"ח מזהה שמונה מדינות במצב מדאיג ו-36 חוותות רעב חמור.

התחזית עבור הקהילה הבינלאומית נותרה לא ודאית. בהתבסס על מגמות נוכחיות, לפחות 57 מדינות צפויות לא לעמוד בהשגת רמה נמוכה של רעב עד 2030, מה שמאיים על ההתקדמות לעבר מטרת האומות המאוחדות של רעב אפס. הדו"ח מדגיש את הצורך לחזק מערכות מזון עמידות ולשלב את הבטחת המזון באסטרטגיות רחבות יותר לפיתוח שלום, פיתוח כלכלי והתאמה לשינויי אקלים.

עבור מרוקו, הציון של 2026 מייצג מדד מעודד של התקדמות בסביבה גלובלית קשה. שמירה על המיקום הזה תתבסס על מאמצים מתמשכים לשיפור התזונה, טיפול באי-שוויונות שנותרו בגישה למזון וחיזוק העמידות בפני זעזועים חיצוניים. הביצועים של המדינה מדגימים את החשיבות של מעקב לא רק אחרי רמות רעב כלליות אלא גם אחרי האתגרים התזונתיים הספציפיים שיכולים להשפיע על קבוצות פגיעות.