משרד הביטחון ביקש מאלביט לא לפנות את מפעל תעש - האוצר מטיל עליה קנס

בעיצומה של כוננות שיא בישראל לקראת תקיפה מצד איראן וארגוני הטרור שפועלים מטעמה, ואתגרי זמינות החימושים לצה"ל ברקע המלחמה המתמשכת - משרד האוצר מעמיד את משרד הביטחון בחזית בלתי צפויה.

לכלכליסט נודע כי בימים האחרונים החשב הכללי יהלי רוטנברג הודיע למשרד הביטחון כי יחייב את אלביט מערכות לשלם למדינה קנסות כבדים כי לא פינתה בתחילת יולי, כפי שהתחייבה, את מתחם תעש שברמת השרון המשמש אותה להפעלת קווי חירום לייצור חימושים, וזאת לבקשת משרד הביטחון.

אלביט שבשליטת מיקי פדרמן רכשה את תעש מהמדינה בסוף 2018 בכ־1.9 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם עם רשות החברות הממשלתיות היא התחייבה לפנות שטח של כ־7,000 דונם ששימשו את תעש ברמת השרון ולהעתיק את הייצור לקריה תעשייתית חדשה שהיא מקימה ברמת בקע שבנגב. הקרקעות שהיא אמורה לפנות ברמת השרון אמורות לעבור טיהור, ואחריו ישווקו לבנייה של כ־36 אלף יחידות דיור.

אחרי כמה דחיות במועדי הפינוי של המתחם ברמת השרון במהלך השנים האחרונות, המועד האחרון לפינויו נקבע לתחילת החודש שעבר. בשל המלחמה המתארכת והצורך הגובר לספק לצה"ל כמויות גדולות של חימושים מסוגים שונים, ברקע איומים של אמברגו נשק על ישראל, משרד הביטחון ביקש מאלביט לעכב את הפינוי בשנתיים וזאת כדי שתמשיך בייצור חימושים, לצד פתיחה של מפעלי תחמושת נוספים במהלך החודשים הקרובים ברמת בקע. במשרד הביטחון סבורים כי המשך הייצור ברמת השרון, לצד פתיחת מפעלי תחמושת חדשים בנגב, יכפיל ואולי אף ישלש את קצב האספקות לצה"ל. מדובר, בין השאר, בפגזי 120 מ"מ ו־155 מ"מ לשימוש כוחות הארטילריה והשריון.

במסגרת ההסכמים לרכישת תעש בידי אלביט המדינה קבעה כי עיכוב מצדה בפינוי הקרקעות ברמת השרון יעלה לה בקנסות של כ־140 מיליון שקל בשנה. הסכום הגבוה נקבע כדי למנוע סחבת בפינוי השטח וכדי לתמרץ אותה להעתיק את פעילותה לרמת בקע. כעת, אף שמשרד הביטחון ביקש מאלביט להמשיך בהפעלת קווי הייצור, החשכ"ל רוטנברג מתכוון לאכוף את ההסכמים שעליה חתמה בעבר ולהטיל עליה קנסות. בנוסף, החשכ"ל מתכוון להשהות העברת מענק בסכום של כ־680 מיליון שקל שהיה אמור להינתן לאלביט בתנאי שתפנה את המתחם במועד שעליו התחייבה.

בפנייה למנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, שפרטיה הגיעו לכלכליסט, רוטנברג הבהיר כי אף שהוא אינו חולק על הצורך בהגברת ייצור אמצעי הלחימה עבור צה"ל, כל שינוי במעמדה של אלביט במתחם חייב להיעשות במסגרת הערוצים המקובלים, תוך תוספת של נספחים למערכת ההסכמים שבין החברה למדינה. הוא הוסיף כי ההבנות שהושגו בין משרד הביטחון לאלביט בטלות ולא מחייבות את המדינה, שכן הושגו במסגרת שיח שקיימו גורמים שאינם מוסמכים ואינם מורשי חתימה.

"בכוונתי לפעול לפי כללי המינהל התקין להגנה על האינטרסים הכלכליים של ישראל ולקיים מו"מ כספי ישיר עם אלביט", כתב רוטנברג לזמיר. "עד לגיבוש הסכם אחר עם אלביט, ההסכם הנוכחי של המדינה איתה תקף בכל הנוגע להיבטים הכספיים, יש לפעול כלשונו ולהשית על החברה את כל התשלומים שהיא נדרשת לשלם בגין המשך החזקותיה בקרקע לאחר 1 ביולי".

החשכ"ל הוסיף כי דחיית פינוי הקרקע בשרון תגדיל את רווחיה של אלביט בעקבות הייצור עבור משרד הביטחון, כשמנגד למדינה ייגרם נזק כספי בהיקף של כ־1.6 מיליארד שקל בכל שנה של דחייה בהכנסות על שיווק קרקעות לבנייה בידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

ברמ"י מעריכים כי שיווק הקרקעות במתחם תעש יגדיל את הכנסות המדינה בכ־33 מיליארד שקל. במאי האחרון מנהל רמ"י ינקי קוינט התריע בפני שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף כי הארכת משך הפעילות של אלביט במקום מהווה "צעד חריג בכל קנה מידה, שפרט למשמעויות המשקיות והכלכליות שלו על אוצר המדינה וביחס למתן הטבה כלכלית לחברה פרטית, גם נושא קושי בהיבטי הסבירות. חריגים ביותר הם המקרים שבהם הורתה הממשלה על שינוי תנאים בהסכם שנחתם בין המדינה לבין גורם עסקי". מאז עמדתו הנחרצת של קוינט בנושא השתנתה והתרככה משמעותית. מו"מ שקיים עם מנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס ומנכ"ל משרד הביטחון זמיר הסתיים בהבנות שלפיהן אלביט תצמצם למינימום האפשרי את פעילותה במתחם שבמחלוקת, ומאידך משרד הביטחון יקדים פינוי של כמה מחנות של צה"ל ברחבי הארץ באופן שיאפשר לרמ"י להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה למגורים.

הסיכומים בנושא אמורים לעלות בקרוב לאישור הנהלת רמ"י. נציגי החשכ"ל באוצר אמרו כי הופתעו מאותן התפתחויות וטענו כי לא עורבו בהן כלל.

לכלכליסט נודע כי ההבנות בין רמ"י למשרד הביטחון בקשר להארכת הפעילות של אלביט במתחם תעש כוללות פינוי של 15 בסיסים של צה"ל ברחבי הארץ, תוך הקדמת לוחות הזמנים לפינוי של בסיסים במסגרת תוכניות משרד הביטחון. כך, מתחם "הבית הירוק" ביפו המשמש בית דין צבאי יפונה בקרוב לצד הקדמת מועדי הפינוי של מפקדת קצין רפואה ראשי בתל השומר ובסיס אב"כ בצריפין מסוף 2028 ל־2025.

עוד הוסכם כי בסיס פיקוד דרום בבאר שבע יפונה ב־2027, מחנה גלילות יפונה ב־2028, מחנה דולפין שבצפון תל אביב יפונה ב־2029. מתוקף סיכומים אלה ב־2026 יפונה בסיס צה"ל בקסטינה וב־2029 יפונה הבסיס של יחידה 8200 בגלילות.

גורמים ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי אם החשכ"ל יעמוד על דרישתו שאלביט תשלם למדינה קנסות על העיכובים בפינוי הקרקע, אפשר שהיא תגלגל את העלויות העודפות על מחירי החימושים שתספק לצבא ובכך תייקר אותם. לדברי אחד הגורמים, "נקלענו למצב הזוי שהמדינה פועלת נגד עצמה בעיצומו של המשבר הגדול ביותר מאז הקמתה".

ברקע של כל אלה, אלביט קיבלה ממשרד הביטחון במהלך החודשים האחרונים הזמנות ענק בהיקף של כ־4 מיליארד שקל על חימושים שהיא תספק לצה"ל בשנים הקרובות, בהם גם פצצות מרגמה מדויקות מסוג "עוקץ פלדה".

"מצופה מכל הגורמים לתמוך בביטחון"

אלביט מערכות לא הגיבה על הדברים. ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "משרד הביטחון פועל בכל דרך כדי להבטיח את המשך ייצור אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל לניהול המלחמה. אלביט מערכות נרתמה בכל כוחותיה מאז 7 באוקטובר לעמידה בדרישות משרד הביטחון ויש להוקירה על כך ולא לפגוע בה". עוד נמסר כי "בעיצומה של מלחמה רב־זירתית מתפתחת מצופה מכלל הגורמים לתמוך בצרכים החיוניים לביטחון המדינה. הדיונים המקצועיים שהתקיימו בנושא בהשתתפות נציגי האוצר ונציגי רשות מקרקעי ישראל עסקו בהיבטי המקרקעין בלבד ולא בנושאים פיננסיים וטרם התקבלו החלטות".