סהרה המרוקאי: עומר חיילה קורא להסדר פוליטי לאחר החלטת האומות המאוחדות 2797

Wednesday 14 October 2026 - 09:20

שגריר מרוקו באומות המאוחדות, עומר חיילה, תיאר את החלטת מועצת הביטחון 2797 כנקודת מפנה משמעותית במאמצים הבינלאומיים להסדרת סוגיית סהרה המרוקאי, וטען כי התהליך הדיפלומטי מתקדם מעבר לניהול סכסוך ממושך לעבר חיפוש פתרון פוליטי מתמשך.

בפנייה לוועדת הרביעית של האומות המאוחדות בניו יורק ביום שלישי, חיילה הציג את ההחלטה כבסיס לחדש את המשא ומתן, כאשר יוזמת האוטונומיה של מרוקו תחת ריבונות מרוקו עומדת במרכז המסגרת הפוליטית, לפי פרשנותו של הטקסט.

השגריר גם קרא לצדדים המעורבים להראות מחויבות פוליטית, להשתתף במשא ומתן ללא תנאים מוקדמים ולכבד את התחייבויותיהם, תוך קישור התהליך הדיפלומטי לצרכים ההומניטריים של האוכלוסיות החיות במחנה טינדוף.

החלטת האומות המאוחדות 2797 ושלב דיפלומטי חדש

חיילה טען כי החלטה 2797 מייצגת פרידה מגישות קודמות לסוגיית סהרה המרוקאי. בהערכתו, משמעותה טמונה בהנחת יוזמת האוטונומיה המרוקאית בלב המשא ומתן שנועד להגיע להסדר פוליטי סופי.

הוא אמר שההחלטה מזהה את מרוקו, אלג'יריה, מאוריטניה והחזית הפוליסריו כצדדים הצפויים להשתתף בתהליך הפוליטי. הוא קרא לכל הארבעה להשתתף באופן בונה ובתום לב.

השגריר גם הפנה לתשובות שנערכו בוושינגטון ובמדריד, אשר לדבריו צירפו את ארבעת הצדדים תחת נשיאות משותפת של שליח האישי של מזכיר האומות המאוחדות ונציג קבוע של ארצות הברית לאומות המאוחדות.

במהלך דיונים אלו, מרוקו הציגה גרסה מפותחת של הצעת האוטונומיה שלה, המפרטת את הסמכויות והאחריות של מוסדות המבצעים, המחוקקים והשיפוטיים במסגרת ריבונות מרוקו.

חיילה טען כי היוזמה שואפת לשלב פרגמטיזם פוליטי, ממשלה דמוקרטית ושאיפות האוכלוסייה המעוניינת.

מרוקו קוראת לעמידה בהתחייבויות ולמשא ומתן בתום לב

עבור חיילה, המומנטום הדיפלומטי סביב החלטה 2797 חייב כעת להתבטא בהתחייבויות קונקרטיות. הוא הדגיש את חשיבות יישום החלטות מועצת הביטחון, ניהול משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, כיבוד עקרון תום הלב ושמירה על הפסקת האש.

הוא טען כי הצגת מרוקו של הצעת האוטונומיה המפורטת שלה מדגימה את רצון הממלכה לקדם הסדר מוסכם.

השגריר גם דחה את מה שתיאר כניסיונות לעוות את ההשלכות המשפטיות וההיסטוריות של ההחלטה. דבריו התייחסו למספר נקודות חזרה על עצמן, כולל זכות ההגדרה העצמית, מעמד השטח, תפקיד הצדדים בסכסוך ואפשרות למשאל עם.

הגדרה עצמית ודין בינלאומי

בפנייה לעקרון ההגדרה העצמית, חיילה הפנה להחלטות האומות המאוחדות 1514, 1541 ו-2625, וטען כי המסגרת המשפטית הבינלאומית מספקת דרכים שונות שבהן עמים יכולים לממש את הזכות הזו.

הוא ציטט את החלטה 2625, המוכרת את האפשרות לקבוע מעמד פוליטי בחופשיות, כחלק מהטענה של מרוקו כי אוטונומיה יכולה להוות צורת הגדרה עצמית.

בנוגע לממד ההיסטורי, חיילה הפנה לחוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 1975 על סהרה המערבית. הוא הדגיש את הממצאים של בית המשפט בנוגע לקשרים היסטוריים של נאמנות בין הסולטנים המרוקאים לבין שבטים מסוימים מהאזור לפני הקולוניזציה הספרדית.

מרוקו טוענת כי קשרים היסטוריים אלו תומכים בעמדתה על ריבונות. עם זאת, הפרשנות וההשלכות הפוליטיות של חוות דעת בית המשפט נותרות נושאים של מחלוקת בסכסוך הרחב יותר.

חיילה גם דחה את ההגדרה המתמשכת של סהרה המרוקאי כקולוניה האחרונה באפריקה, וטען כי המשא ומתן הנוכחי עוסק במסגרת האוטונומיה המוצעת תחת ריבונות מרוקו ולא בהחזרת הגישה למשאל עם.

מחנות טינדוף וחיפוש פתרונות בני קיימא

מעבר לדיונים הדיפלומטיים והמשפטיים, חיילה הדגיש במיוחד את הממד ההומניטרי של סוגיית סהרה המרוקאי.

הוא משך תשומת לב לאנשים החיים במחנות טינדוף, והדגיש כי סיוע הומניטרי בלבד אינו יכול לספק תשובה קבועה למצב שנמשך במשך עשורים.

השגריר קרא ליישום פתרונות בני קיימא המוכרים במסגרת הגנות פליטי האומות המאוחדות, כולל חזרה מרצון, התיישבות במדינה שלישית ואינטגרציה מקומית במדינת המקלט, בהתאם לבחירות החופשיות והמרצוניות של האנשים המעוניינים.

הוא גם הפנה לקריאה של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי לעידוד חזרה מרצון, והציג זאת כחלק מעמדת מרוקו בפתרון ההשלכות ההומניטריות של הסכסוך.

חיילה טען כי ההתקדמות לקראת הסדר פוליטי צריכה להיות מלווה בצעדים מעשיים שמשפרים את הסיכויים של האוכלוסיות המושפעות ומגנים על זכויותיהם.

ייצוג ותפקיד הנבחרים

אלמנט מרכזי נוסף בהתערבות השגריר נוגע לייצוג פוליטי.

חיילה אתגר את טענת החזית הפוליסריו לייצג את האוכלוסיות המעוניינות, וטען כי נציגים נבחרים אזוריים ולאומיים במרוקו מספקים בסיס דמוקרטי לייצוג פוליטי בסהרה המרוקאי.

הוא ציטט את הבחירות המחוקקות של מרוקו שהתקיימו ב-23 בספטמבר כהוכחה להשתתפות נציגים מהאזור במוסדות הדמוקרטיים של הממלכה.

הוא גם שאל לגבי קריאות מחודשות למשאל עם, תוך שמירה על כך שהגישה של מועצת הביטחון בעשרים וחמש השנים האחרונות התמקדה בפתרון פוליטי מוסכם ולא בהחייאת האפשרות הזו.

טיעונים אלו משקפים את עמדת מרוקו לגבי ייצוג והתהליך הפוליטי, בעוד ששאלת הייצוג נותרת חלק מהמחלוקות הרחבות יותר.

מרוקו מקשרת הסדר לאינטגרציה אזורית

חיילה הציג את הסיכויים להסדר פוליטי כהרחבה מעבר לסוגיית סהרה המרוקאי, וטען כי התקדמות עשויה לפתוח את הדרך לשיתוף פעולה חזק יותר ברחבי צפון אפריקה ואזורים שכנים.

הוא הזכיר את החזון האזורי שהובע על ידי הוד מלכותו המלך מוחמד השישי בנאום המלכותי מ-31 באוקטובר, אשר חידש את מחויבות מרוקו להחיות את האיחוד הערבי המג'רבי על בסיס כבוד הדדי, שיתוף פעולה והשלמה בין חמש המדינות החברות בו.

לפי חיילה, שיתוף פעולה אזורי הדוק יותר יכול לסייע לחיזוק חילופי כלכלה, לשפר את הביטחון ברחבי הסהרה ולהרחיב את הקשרים בין אפריקה האטלנטית, הים התיכון ושווקים בינלאומיים.

הוא גם קשר הסדר פוטנציאלי למטרות פיתוח רחבות יותר באפריקה, כולל יציבות אזורית, אינטגרציה כלכלית ושגשוג משותף.

הזדמנות דיפלומטית בפני המבחן הבא שלה

התערבותו של חיילה משקפת את הערכת מרוקו כי החלטה 2797 והדיונים שנערכו בוושינגטון ובמדריד יצרו הזדמנות משמעותית לקידום המשא ומתן.

השלב הבא יהיה תלוי ברצון הצדדים להמשיך בדיאלוג, להתמודד עם ההבדלים שלהם ולעבוד לקראת תוצאה פוליטית. בעוד רבאט רואה ביוזמת האוטונומיה שלה את הבסיס להסדר תחת ריבונות מרוקו, השגת הסכם תדרוש המשך מעורבות דיפלומטית בין הצדדים המוכרים בתהליך האומות המאוחדות.

עבור מרוקו, המטרה הרחבה אינה מוגבלת לפתרון סכסוך אזורי ממושך. היא גם כוללת יצירת תנאים לשיתוף פעולה מחדש במגרב וסביבה כלכלית וביטחונית אזורית אינטגרטיבית יותר.