-
16:30
-
15:50
-
15:05
-
14:25
-
13:42
-
13:23
-
13:00
-
12:15
-
11:30
-
10:55
-
10:43
-
10:22
-
10:00
-
09:15
-
08:26
-
08:18
-
07:45
עקבו אחרינו בפייסבוק
סכסוך במזרח התיכון: האו"ם משותק על ידי מערכת קבלת ההחלטות שלו
האו"ם, שנוסד בשנת 1945 כדי למנוע מלחמת עולם נוספת, נראה כיום לכוד במנגנון מיושן. מועצת הביטחון, שאמורה לגלם יעילות ותגובתיות לנוכח משברים בינלאומיים, מפגינה כעת את מגבלותיה הבולטות ביותר, במיוחד בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
זכות הווטו המוענקת לחמש החברות הקבועות - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה - נועדה במקור להשאיר את המעצמות הגדולות בתוך המערכת הרב-צדדית. אך 80 שנה מאוחר יותר, אותה זכות יתר מונעת לעתים קרובות כל פעולה קונקרטית. שינוי הכללים ידרוש הסכמה פה אחד של אלו המרוויחים מהם ביותר - סיכוי לא מציאותי.
במקרה הספציפי של המזרח התיכון, אינרציה זו הופכת לטרגדיה. מאז 1972, ארצות הברית הטילה וטו על יותר מ-40 החלטות הקשורות לישראל, שיא מוחלט לסכסוך בודד. לא תמיד מדובר במחלוקת מהותית על הטקסטים, אלא באסטרטגיה פוליטית מכוונת: וושינגטון בחרה את צדה, ללא קשר לתוכן ההצעות.
רוסיה, מצידה, משתמשת לעתים קרובות בווטו שלה כדי לחסום יוזמות מערביות, לא מתוך מחויבות לעניין הפלסטיני, אלא כדי להתנגד באופן שיטתי לארצות הברית ולבנות בריתה. התנהגות זו הופכת כל משבר אזורי לזירת עימות גיאופוליטי עולמי.
התוצאה היא שיתוק מוסדי ברור. במהלך ההסלמה האחרונה בעזה באוקטובר 2023, מועצת הביטחון הוכיחה את עצמה כלא מסוגלת לאמץ עמדה משותפת, אפילו כשההפצצות השתוללו. במקום החלטות, הדיונים צומצמו למריבות על לשון ההחלטות, מה שהוביל במהרה לחוסר מעש.
חוסר מעש זה מלבה ספקנות עמוקה בדעת הקהל העולמית. לשם מה יש את האו"ם אם הוא לא יכול למנוע או לעצור סכסוכים? אובדן האמינות מוביל לירידה בשיתוף הפעולה, מה שמחליש עוד יותר את יכולתו של הארגון להתערב.
קיימות חלופות, אם כי מוגבלות. מנגנון "איחוד למען השלום" מאפשר לעצרת הכללית לפעול כאשר המועצה נתקעה, גם אם החלטותיה אינן מחייבות. יתר על כן, חלק ממאמצי הגישור ממשיכים באופן דיסקרטי דרך ערוצים דיפלומטיים מקבילים, ארגונים לא ממשלתיים או יוזמות אזוריות. פתרונות צצים לעתים קרובות הרחק ממטה האו"ם בניו יורק.
הצורך ברפורמה מוכר כיום באופן נרחב. מדינות כמו הודו, ברזיל, גרמניה ויפן דורשות מושב קבוע. לאפריקה, המייצגת כמעט 25% מהמדינות החברות, אין מושב כזה. אך שינוי המועצה ידרוש את אישור המעצמות עם הכי הרבה מה להפסיד.
במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נוקשות מוסדית זו רק מחריפה סבל שניתן היה למנוע. סביר להניח שיידרש משבר לגיטימציה עמוק עוד יותר כדי לכפות שינוי אמיתי. עד אז, מועצת הביטחון תמשיך לפעול לפי כללי העולם של 1945, הרחק ממצבי החירום של העולם של 2025.