-
15:30
-
14:44
-
14:00
-
13:15
-
11:30
-
10:45
-
10:00
-
09:15
-
08:27
-
07:45
-
16:30
-
16:00
עקבו אחרינו בפייסבוק
הארגון הבינלאומי להגירה משבח את מנהיגותה של מרוקו בניהול ההגירה העולמי
מנכ"לית הארגון הבינלאומי להגירה (IOM), איימי פופ, שיבחה את תפקידה המוביל של מרוקו בניהול ההגירה העולמי ביום שני בז'נבה, והדגישה כי הממלכה "נוקטת בגישה מקיפה ואסטרטגית להגירה".
בנאומה במושב ה-37 של הוועדה הקבועה של הארגון הבינלאומי להגירה לתוכניות ומימון, שהוקדש להצגת הדו"ח השנתי לשנת 2025, הביעה איימי פופ את הערכתה העמוקה למרוקו על קבלת הפנים החמה שקיבלה במהלך ביקורה בממלכה בשבוע שעבר, כמו גם על הקוהרנטיות והחזון המשולב של מדיניות ההגירה שלה.
פקיד האו"ם הזכיר כי מרוקו היא מקום הולדתה של האמנה הגלובלית להגירה בטוחה, מסודרת וסדירה, שאומצה במרקש, וכי היא המדינה הראשונה שתרמה ל"קרן החוסן" של הארגון הבינלאומי, מנגנון שמטרתו לחזק את יכולתו של הארגון להגיב ביעילות לאתגרי ההגירה העכשוויים.
איימי פופ שיבחה גם את מאמציה של מרוקו לקדם נתיבי הגירה חוקיים ובטוחים, את מחויבותה לשיתוף פעולה דרום-דרום ואת יוזמותיה בתחום האינטגרציה החברתית, במיוחד באמצעות ספורט. בהקשר זה, היא ציינה את תוכנית ההכלה בכדורגל בקזבלנקה, לפני שבירכה את מרוקו על ניצחונה של נבחרת עד גיל 20 בגביע העולם בצ'ילה, תוך שהיא מתארת את המדינה כ"תוססת, פתוחה וצופה פני עתיד".
מצידו, נציגה הקבוע של מרוקו לאומות המאוחדות, השגריר עומר זניבר, אישר מחדש את מחויבותה של הממלכה לגישה אנושית ומובנית להגירה, המבוססת על שלוש סדרי עדיפויות עיקריים: הרחבת נתיבי ניידות חוקיים ובטוחים, צפי לעקירה הקשורה לאקלים וקידום נרטיב מבוסס נתונים כדי להילחם בתפיסות שליליות.
מר זניבר קרא גם למבנה תקציבי גמיש יותר בתוך הארגון הבינלאומי לאומי, וציין כי חלק המימון שלא הוקצה לא יעלה על 3.7% בשנת 2024. הוא הדגיש כי "חיזוק משאבים צפויים אינו מותרות, אלא תנאי להבטחת ממשל הגירה אמין".
בהזכירו כי מרוקו היא התורמת הגדולה ביותר ל"קרן החוסן", קרא הדיפלומט ל-175 המדינות החברות לתמוך עוד יותר ביוזמה זו על מנת לספק לארגון האומות המאוחדות הבינלאומי את המשאבים הדרושים לתמיכה בממשלות ולייצר נתונים אמינים.
לבסוף, הוא חזר על מחויבותה של מרוקו, כחברה בהסכם הגלובלי של מרקש, לתרום באופן פעיל להכנת הסקירה הגלובלית הבאה, המתוכננת לשנת 2026, שתתמקד בארבעה נושאים: שיתוף פעולה בינלאומי, מסלולים משפטיים להגירה, חוסן אקלימי וחיזוק מוסדי של הארגון.