עליית מחירי הדלק בוחנת תמיכה בדונלד טראמפ בקרב מצביעים בקולורדו הכפרית
איימי ואן דוין, שעמדה מאחורי הקופה בחנות המשקאות סטאבס, הביטה דרך החלון על שלט מחירי הדלק בצבעי אדום וירוק, שלדבריה נראה עולה מדי יום.
המחיר היה 4.34 דולר לגלון - גבוה בכ-50% ממה שהיה באזורים אלה כאשר הנשיא דונלד טראמפ חזר לבית הלבן בשנה שעברה.
"נהגתי למלא את המיכל שלי ב-36 דולר", אמרה ואן דוין, בת 42. "עכשיו 36 דולר מביאים לי חצי מיכל."
עמיתתה לעבודה, טוניה ברוייט, אמרה שכאשר מגיע הזמן לקנות מצרכים, היא נותרת תוהה לאן נעלם כל הכסף שלה: "אנחנו שמים אותו במיכל במקום על השולחן שלנו."
כמו רוב האנשים בוויגינס וסביבתה, עיירה חקלאית בת 1,400 תושבים בצפון מזרח קולורדו, ואן דוין וברויאט נותרו תומכים נלהבים של הנשיא, שניצח במחוז מורגן ב-49 נקודות אחוז בשנת 2024.
במבחינה ארצית, נראה כי מזלו הפוליטי של טראמפ הולך ופוחת. מלחמתו עם איראן גרמה למחירי הדלק לנסוק מעבר ל-4.50 דולר לגלון ברחבי המדינה, וסקר של רויטרס/איפסוס בחודש שעבר מצא שכמעט 8 מתוך 10 אמריקאים רואים בנשיא את האחראי למחירי הדלק הגבוהים יותר.
טראמפ נשאל השבוע אם צרותיהם הכלכליות של האנשים הן שהניעו אותו להגיע להסכם עם טהרן. "אני לא חושב על מצבם הכלכלי של האמריקאים", הוא ענה. "הדבר היחיד שחשוב כשאני מדבר על איראן הוא שהם לא יכולים להחזיק בנשק גרעיני".
הדמוקרטים ניצלו את ההערות כעדות לאובדן קשר בין הממשל לציבור החרד. רק 30% מהמבוגרים בארה"ב אישרו את התנהלותו של טראמפ בכלכלה, לפי סקר של רויטרס/איפסוס במאי, נושא שהיה זה מכבר אחד מכוחותיו הפוליטיים.
אבל בשני תריסר ראיונות שנערכו לאחרונה לאורך כביש 52 בקולורדו - כביש אספלט דו-מסלולי המנוקד במעליות תבואה, מטעי מזון ומכונות דלק - מצביעי טראמפ הדהדו את היגיון הנשיא.
ברחבי מחוזות מורגן וולד, שלא הצביעו לדמוקרט בבחירות לנשיאות מאז 1964, מצביעים היו מוכנים לשלם יותר עבור דלק אם זה אומר לחסל איום גרעיני איראני אפשרי. מחירי האנרגיה זינקו גם תחת הנשיא הקודם ג'ו ביידן, אמרו רבים.
חלקם עמדו לצד טראמפ בחוסר רצון בגלל סלידתם מהדמוקרטים; אחרים הביעו אמונה שלנשיא יש תוכנית להוריד את העלויות. זו הייתה עדות לקשר האישי והעמיד שבנה טראמפ עם הבסיס שלו, שאפשר לו להתמודד עם משברים מרובים במהלך שתי כהונותיו.
"זה מרגיש כאילו הוא שומע אותנו", אמר ברוייט, "שהוא נלחם למעננו".
'מוכן להקריב'
כ-40 קילומטרים דרומית-מערבית לוויגינס, ג'ים מילר היה טבול עד המרפקים במנוע של טנדר הדודג' הכושל שלו.
מילר, סוחר סחורות בן 65 בדימוס שגדל בעיר הליברלית בולדר וכיום מתגורר בעמק פרוספקט הזעיר, מחשיב את עצמו כ"חצי היפי, חצי קאובוי".
הוא אמר שהסבל הרגעי של מחירי הדלק הגבוהים היה שווה למנוע מאיראן לחתור לנשק גרעיני. מילר נזכר בסיפורים על החוסן האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר סחורות הוקצו ומשקי בית חיו עם פחות.
"אני נאבק, כמו כולם, אבל אני מוכן להקריב קצת", אמר מילר. "זה אבד לחלוטין במדינה הזאת, הנכונות של אנשים להקריב".
בעיירה רוגן, שאינה מאוגדת במדינה, התגורר מייק אורבנוביץ', סוחר בן 66 בעל תארים אקדמיים מרובים, שקואופרטיב החקלאי שלו מעביר 150 משאיות דגנים מדי יום.
הוא הצביע שלוש פעמים לטראמפ, אך כמו רבים שרואיינו על ידי רויטרס, הוא מחשיב את עצמו כעצמאי פוליטי, ואומר שהוא לא סומך על המפלגה הרפובליקנית כמעט כמו על יריביהם הדמוקרטים.
מחירי הדלק פוגעים בתעשייה שלו, אמר, וטראמפ היה "נאיב" לחשוב שהוא יכול לפתור את הבעיה במהירות. הוא ציפה שהמחירים יישארו גבוהים בסתיו, גם אם תהיה פריצת דרך בשיחות השלום התקועות בין ארה"ב לאיראן.
אבל הוא העדיף את הסטטוס קוו על פני הדמוקרטים, אותם ראה כמתקדמים לעבר "סוציאליזם מלא".
"הצבעתי לטראמפ כי האלטרנטיבה כל כך גרועה", אמר.
-
14:00
-
13:30
-
13:15
-
12:15
-
11:45
-
11:30
-
11:15
-
10:45
-
10:30
-
10:15
-
09:25
-
09:10
-
22:40
-
22:37
-
21:30
-
21:00
-
19:30
-
17:30
-
17:00
-
14:45
-
14:30
