על רקע הבהלה מתרחיש עלטה: חברת החשמל יצאה לתרגיל היערכות ענק

Tuesday 16 July 2024 - 22:52

מה עושים במקרה שאתרי החשמל בצפון נפגעים מירי? איך משקמים אותם בזמן מלחמה? ואיך מצליחים לשמור על משק החשמל אם חלילה מחבלים חמושים מסתערים על היישובים?

במסגרת ההיערכות למלחמה אפשרית בצפון, פתחו השבוע חברת החשמל, נגה (ניהול מערכת החשמל), פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית, משטרת ישראל וגופים נוספים בתרגיל ענק. הוא יימשך כשבוע וחצי, ובמהלכו תופעל אופרציה מלאה לשיקום מערך ההשנאה (שינוי המתח של זרם חשמלי) במלחמה, שיקום פגיעה באתרי ייצור חשמל, אירועי חומרים מסוכנים, תרגילים מוסקים ועוד.

מקור ייצור החשמל הגדול ביותר בישראל, כ-70 אחוז, הוא גז טבעי. אחריו פחם, סולר, מזוט ואנרגיות מתחדשות. בשגרה לא משתמשים בסולר או מזוט - אך בעיתות חירום, כאשר מושבתות אסדות הגז בגלל רמת הסיכון, ואנו מאבדים את מקור האנרגיה העיקרי, יש לישראל מלאי סולר שיכול לשמש אותה.

"אסדות הגז רגישות, וכאשר אסדה פעילה היא יכולה להפוך לפצצה מתקתקת", מסביר יו"ר נגה, סמי תורג'מן, "אם פוגע בה טיל מדויק, אנחנו מאבדים בוודאות את האסדה ואולי גם את מאגר הגז. לכן, הפעולה המיידית שנוקטת ממשלת ישראל היא הפסקת ייצור הגז וריקון האסדות, ואז לצנרת אין משמעות. טיל פוגע בצנרת? אפשר להביא אינסטלטור".

את המלאים שישראל מחזיקה לשעת חירום, שיאפשרו לתחנות הכוח לעבור מייצור חשמל באמצעות גז לסולר, צריך לייבא. "היום אין מכל במדינה שלא מלא", אומר תורג'מן. במשרד האנרגיה מסבירים: "משק החשמל נערך מבעוד מועד לייצור חשמל בדלקים חלופיים, דאג לרכש ואחסון מלאים אסטרטגיים, וכן לציוד גיבוי לרבות גנרטורים ותחמ"שים. עקב רגישות הנושא וכדי לשמור על ביטחון אנרגטי, לא ניתן לפרט את כמויות המלאים השונים".

כמעט שאין מי שחולק על כך שבמצב של מלחמה יהיו תקלות ופגיעה באספקת החשמל. סביר להניח שעוד מעגלים של אוכלוסייה אזרחית יפונו אם המערכה בצפון תתרחב, ואף שלחברת החשמל יש יכולת לתקן תקלות, אף אחד לא מצפה מהם לעשות את זה אם הסכנה גדולה מדי.

תורג'מן התייחס לתרחיש העלטה שמעורר בהלה בציבור: "צריך לקחת בחשבון שחלק לא מבוטל מתחנות הכוח שלנו נמצאות באזורים מאוד מרוחקים, ויש עליהן מערכות הגנה אקטיביות. החלקים היצרניים שלנו לאו דווקא נמצאים בצפון. למרות שחברת חשמל מיגנה את האתרים שלה, צריך להניח שתהיה פגיעה שתגרום להפסקות חשמל מקומיות וגם להפסקות חשמל אזוריות. כמה זמן ייקח להחזיר את החשמל? זה יכול לקחת שעות, יום ויומיים לאזור. אנחנו נערכים לזה".

לפני כמעט חודש הזהיר מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, כי "מצבנו לא טוב", והעריך כי חיזבאללה יכול להפיל בקלות את רשת החשמל. דבריו יצרו פאניקה. חיים ילין, יועץ לחברת האנרגיה הסולרית דוראל וחבר קיבוץ בארי, מסביר: "כעסו על גולדשטיין כי הוא אמר את האמת. לא מכינים משק לשעת חירום במהלך מלחמה. צריך להכין אותו לפני. להכין איים ירוקים, שכונות עם אגירת אנרגיה. אבל אין אגירה בישראל כי אין רגולציה. ניקח לדוגמה את קיבוץ דפנה בצפון, שיכול לאגור חשמל באמצעות פאנלים סולריים או אגרו סולרי. רק שאין רגולציה. למה? ככה. זו הייתה אחת ההצעות שביקשתי בתקומה. תחשבו על כך שקיבוץ או מושב יוכל לאגור אנרגיה. במצב חירום זה יספיק".

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, טוען: "להלך אימים זה כיסוי ישבן ובריחה מאחריות. זה להכניס את האזרחים לפאניקה. לא התעוררנו היום ולא לפני חודש. התעוררנו בבעתה כמו מרבית תושבי מדינת ישראל ב-7 באוקטובר. ומאז אנחנו בשטח. אנחנו כעת בתקופת מלחמה, כשמרכז הכובד נמצא בצפון בשמונת החודשים האחרונים. ולמיטב ידיעתי, אין שם עלטה".

בחברת חשמל הצהירו כי הצטיידו בציוד לשעת חירום ובתחנות משנה בעלות של כ-700 מיליון שקל. "אנחנו מפעילים הגנה מסיבית על התחנות שלנו, שנקראת מעיל גשם. רשות החשמל אמורה לאשר את ההצטיידות, אבל לקחנו את האחריות ואת הסיכון", אומר שפילגר, שכבר האשים את אגף התקציבים במשרד האוצר שלדבריו לא אישר את רכש תחנות המשנה הניידות.