צרפת מתקשרת בהסכם לבקש ממרוקו צוללות מגרמניה

Thursday 03 October 2024 - 10:00

על רקע המתיחות הגיאופוליטית והתחרות התעשייתית העולמית, דיווחים בתקשורת אישרו כי הזירה הבינלאומית עדה לקרב חדש בין צרפת לגרמניה על אספקת צוללות צבאיות של מרוקו.

חברת ThyssenKrupp Marine Systems הגרמנית (TKMS) הייתה עד לאחרונה בחזית, שכן הייתה המועמדת הבולטת ביותר לספק לצי המלכותי המרוקאי את צוללות ה"טייפ" המתקדמות שלו, אך כיום מתמודדת היום עם אתגרים גיאופוליטיים חדשים המחזקים את העמדה של הצי הצרפתי. חברת Naval Group במירוץ הקודח הזה.

לפי אותם דיווחים, שינוי הכיוון הזה בתחרות נובע מאינטרסים גיאופוליטיים רחבים, שכן מדינות גדולות מבקשות לחזק את יחסיהן עם מרוקו כשחקן אסטרטגי באזור צפון אפריקה. מנקודת מבט זו, גרמניה מבקשת לבסס את מעמדה. השפעה צבאית ומסחרית במרוקו, והצוללת מסוג גרמני צצה כאופציה אפשרית לבניית כוח הצוללות המרוקאי.

אתר Defense Arab, המתמחה בחדשות הגנה, אישר כי מרוקו כבר בדקה את הצוללת הזו, וכי היא נחשבת לאחד מכלי הנשק המתקדמים ביותר בארסנל הימי בעולם, מה שהופך אותה להתאמה טבעית לצי המלכותי.

בהקשר זה, אישר שגריר גרמניה במרוקו בספטמבר האחרון את רצונה של ארצו לחתום על הסכם הגנה עם מרוקו, המהווה צעד חשוב בהפיכת מרוקו לבעלת ברית מרכזית של גרמניה באפריקה ובצפון אפריקה, משום שהוא אינו מוגבל רק באספקה. מרוקו עם נשק, אבל גם פותחת את הדלת לחברות ביטחוניות גרמניות שיש להן הזדמנות להיכנס לשוק המרוקאי באמצעות שותפויות תעשייתיות והשקעות אסטרטגיות.

בין כלי הנשק החשובים ביותר שמרוקו תוכל להשיג אם צרפת לא תצליח לכבוש את הממלכה, מלבד צוללות, הם מערכות ההגנה האווירית לטווח קצר ובינוני IRIS T, שמצרים רכשה בעבר בכמויות גדולות, בנוסף למשאיות צבאיות של MAN. תותחים מתקדמים 155 מ"מ, כמו גם רכבי לחימה חי"ר KF-41, כולם כלי נשק שניתן לייצר באופן מקומי באמצעות שותפויות תעשייתיות, חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות.

גם אם גרמניה תמשיך לשאוף להתבסס יותר בשוק הביטחוני המרוקאי, אינטרסים גיאופוליטיים עשויים להעדיף את צרפת, במיוחד עם עוצמת היחסים ההיסטוריים המקשרים את מרוקו לצרפת, מה שהופך את התחרות בין TKMS ל- Naval Group לאינטנסיבית, עם התוצאות של התחרות הזו. צפוי, מה שיכול לקבוע את כיוון החימוש של הצי המרוקאי בעתיד הקרוב.

הסכסוך הטכנולוגי והצבאי הזה מראה כיצד אינטרסים גיאופוליטיים אינם מוגבלים לתחום הצבאי בלבד, אלא מתרחבים ליחסים דיפלומטיים וכלכליים, בתקופה שבה מדינות גדולות מבקשות לחזק את יחסיהן עם הממלכה ולהרחיב את השפעתן באזורים אסטרטגיים כגון צפון אפריקה מדלת מרוקו.