c219 10:30 ארצות הברית מודיעה רשמית על פרישתה מארגון הבריאות העולמי 10:00 מפולת קטלנית במערב ג'אווה הגדירה את חייהם של לפחות שמונה בני אדם ועשרות נעדרים 09:45 מרוקו מחזקת את מעמדה הכלכלי והפיננסי בזירה הבינלאומית 09:08 דנמרק ונאט"ו מסכימות על הגנה חזקה יותר באזור הארקטי על רקע סכסוך גרינלנד 09:00 מרוקו עולה 11 מקומות במדד זכויות הפרט העולמי לשנת 2026 08:15 ממשל טראמפ שוקל מצור נפט נגד קובה 16:15 סבא"א מבקשת גישה לאתרים גרעיניים פוטנציאליים בסוריה 15:30 מרוקו עולה למקום ה-66 בעולם במדד היחסים הבינלאומיים 14:43 כלי תקשורת בעברית: פריסת כוחות אמריקאיים במזרח התיכון הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מזה 8 חודשים 14:14 אוקראינה-רוסיה: מוסקבה עומדת איתנה על דונבאס ערב השיחות באבו דאבי 14:00 מרוקו בלב מועצת השלום: קידוש תפקיד אסטרטגי בסדר הבינלאומי החדש 13:15 גורם ישראלי רשמי: הסתמכותו של נתניהו על טראמפ הובילה אותו להסכים להצטרף למועצת השלום 12:15 אמנסטי אינטרנשיונל מגנה את הקמת מועצת השלום בעזה 11:30 מרוקו וסנגל: לקראת פרויקטים קונקרטיים לשיפור האקלים והגנה על המגוון הביולוגי

איראן תחת ביקורת ממתחים פנימיים ובינלאומיים: האם המשטר באמת מאוים?

Saturday 17 - 09:00
איראן תחת ביקורת ממתחים פנימיים ובינלאומיים: האם המשטר באמת מאוים?

המתחים הגוברים בין ארצות הברית לאיראן, יחד עם מחאות עממיות מתמשכות בתוך המדינה, הציתו מחדש שאלות לגבי עתידו של המשטר הנוכחי וההשלכות הפוטנציאליות של תרחיש כזה על מאזן הכוחות השברירי ממילא במזרח התיכון. בהקשר המאופיין ברטוריקה פוליטית קשה יותר ויותר ואזכור חוזר ונשנה של טקטיקות לחץ שונות, שאלת היחלשות אפשרית, או אפילו קריסה, של המערכת האיראנית הפכה לנושא מרכזי בוויכוח הבינלאומי.

לדברי מספר אנליסטים, דינמיקה פנימית היא הגורם העיקרי המחליש את המשטר. הצטברות המתחים החברתיים, הידרדרות המצב הכלכלי והפער המתרחב בין הממשלה לחלק הולך וגדל של האוכלוסייה מזינים שחיקה הדרגתית של הלגיטימציה הפוליטית שלו. לעומת זאת, איומים אמריקאיים בהתערבות צבאית ישירה נתפסים בדרך כלל כנובעים יותר מאסטרטגיה של לחץ פסיכולוגי ודיפלומטי מאשר מרצון אמיתי לעורר מלחמה קרובה.

ניתוח אסטרטגי של המדיניות האמריקאית מצביע על כך שוושינגטון מעדיפה כיום גישות זולות יותר מבחינת חיי אדם ומשאבים צבאיים. הניסיון של סכסוכים קודמים במזרח התיכון חיזק דוקטרינה שמטרתה להימנע מהתערבויות קרקעיות מסיביות ומלחמות ממושכות, לטובת פעולות ממוקדות, תקיפות מדויקות ומנגנונים עקיפים כמו בריתות אזוריות או מלחמות שליחים.

כיוון זה מוסבר גם על ידי הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בעימות גלוי עם איראן. הסלמה צבאית עלולה להוביל למעורבות של רשתות בעלות ברית של טהרן במספר אזורים רגישים, בעיקר בלבנון, עיראק ותימן, לחשוף את האינטרסים האמריקאים ואת אלו של שותפיהם לפעולות תגמול מרובות, ובמקביל להחריף את חוסר היציבות האזורית. יתר על כן, ערוצי תיווך דיסקרטיים, בהנחיית גורמים בינלאומיים, ממשיכים לשאוף להכיל מתחים ולמנוע נקודת אל-חזור.

בהקשר זה, האסטרטגיה האמריקאית נשענת בעיקר על מדיניות של לחץ מקסימלי, המשלבת סנקציות כלכליות, כלי לוחמה היברידיים ומינוף מידע ומודיעין. המטרה המוצהרת היא להחליש בהדרגה את יכולות המשטר האיראני ולטפח שינוי פנימי, מבלי לעורר זעזוע צבאי שעלול לשבש את האיזונים העולמיים ולהחריף משברים כלכליים בינלאומיים.

מבחינה פנימית, איראן חווה תקופה חסרת תקדים של מתח. היקף ומשכן של ההתגייסות העממית משקפים אי נוחות עמוקה ומתמשכת, ומרמזים על תרחישים מנוגדים לעתיד המדינה. בין שחיקה הדרגתית מתמשכת של הכוח לבין האפשרות של שינוי פוליטי משמעותי, נותרה אי ודאות מוחלטת. תהיה התוצאה אשר תהיה, שינוי משמעותי במשטר האיראני יהיו בעל השלכות משמעותיות על הדינמיקה האזורית של הכוח, כמו גם על סוגיות של ממשל, זכויות אדם וחירויות אזרח בתוך המדינה.


  • פajr
  • זריחת השמש
  • דוהר
  • אסר
  • מגרב
  • עشاء

קרא עוד

האתר הזה, walaw.press, משתמש בעוגיות כדי לספק לך חוויית גלישה טובה ולשפר את השירותים שלנו באופן מתמיד. על ידי המשך הגלישה באתר זה, אתה מסכים לשימוש בעוגיות אלו.