- 15:10מטוס ה"אקינסי" הטורקי מהווה "התקדמות איכותית" ביכולות הצבאיות של מרוקו
- 14:35Wi-Fi 8: תכונות חדשות מספקות חיבור אינטרנט מהיר ויציב יותר
- 14:05מחקר מראה ש-ChatGPT מתעלה על הרופאים באבחון מצבים רפואיים.
- 13:30מרוקו חתמה על חוזה עם משרד ההגנה האמריקני לתמיכה במערכות תכנון משימות עבור מטוסי F-16
- 13:05חברת גרין אנרג'י הדנית פותחת משרד בדכלה כחלק מהשקעותיה באנרגיות מתחדשות במרוקו
- 12:40הסנאט האמריקני שומר את הדלת לחימוש ישראל פתוחה לרווחה
- 12:15טראמפ מתכנן ליצור עמדה המוקדשת למטבעות קריפטוגרפיים בבית הלבן
- 11:45ניהול משברי מגיפה מתעוררים: מרוקו, מודל לריבונות בריאות באפריקה
- 11:20הטייקון ההודי גאוטם עדאני הוגש נגדו כתב אישום בגין שחיתות, הקבוצה שלו נופלת בבורסה
עקבו אחרינו בפייסבוק
בינה מלאכותית: מקור הולך וגדל של פסולת אלקטרונית עד 2030?
עליית הבינה המלאכותית הגנרטיבית מלווה בדאגה גוברת: ההשפעה הסביבתית של טכנולוגיות חדשניות עשויה להיות משמעותית הרבה יותר מהצפוי. מחקר שנערך לאחרונה, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Computational Science, מקרין כמות מדאיגה של פסולת אלקטרונית הקשורה לפיתוח בינה מלאכותית, המוערכת להגיע עד 5 מיליון טון עד 2030. אם לא יינקטו צעדים במהירות, הגל הזה של פסולת עלולה לסמן נקודת מפנה במשבר הפסולת האלקטרונית.
צמיחה אקספוננציאלית ותשתית חמדנית
בינה מלאכותית, ובמיוחד מודלים גנרטיביים כמו ChatGPT, מבוססת על טכנולוגיות מחשוב אינטנסיביות הדורשות תשתיות יעילות. האלגוריתמים המתקדמים הללו פועלים על מעבדים רבי עוצמה ושרתים בעלי קיבולת גבוהה, שכדי להישאר בחזית החדיבה, עוברים מחזורי שדרוג תכופים. הסתמכות זו על הרכיבים העדכניים והטובים ביותר מובילה להחלפת חומרה קבועה, ומאיצה את הקצב שבו ציוד מיושן ומושלך.
החוקרים מאחורי המחקר הציגו נתון השוואתי בולט: שווה ערך לכמה מיליארדי יחידות אייפון או אלפי מטוסי בואינג 747 מלאים באלקטרוניקה עלולים להגיע למזבלות עד סוף העשור. סיכוי מדאיג זה חושף את היקף הבעיה אם חידושי הבינה המלאכותית ימשיכו את המומנטום שלהם ללא תקנות יעילות או אסטרטגיות מיחזור.
קוקטייל של חומרים רעילים
המעגלים והסוללות של מכשירים אלקטרוניים מודרניים עשויים לעתים קרובות מחומרים רעילים - ארסן, כספית וקדמיום, אם להזכיר כמה. הצטברותם במזבלות מהווה סיכון גדול לבריאות הציבור והסביבה, במיוחד במדינות שבהן פסולת אלקטרונית מיובאת ללא תשתית ניהול מתאימה.
המחקר צופה שמתוך מיליוני הטונות של פסולת אלקטרונית, כמעט 1.5 מיליון טונות עשויים להיות מורכבים ממעגלים מודפסים וחצי מיליון טונות של סוללות מסוכנות. אלמנטים אלו, כאשר אינם מטופלים כראוי, משחררים חומרים מזהמים לקרקעות ומי התהום, ומחריפים את המשבר האקולוגי העולמי.
אילו פתרונות כדאי לשקול?
מול המשבר הממשמש ובא הזה, נבחנים מספר פתרונות. הראשון מורכב מהארכת תוחלת החיים של הציוד על ידי הגבלת מחזורי החידוש. חלק מהשחקנים בתעשיית הטכנולוגיה בוחנים גם חלופות ירוקות יותר, כמו שימוש בחומרים פחות רעילים או טכניקות מיחזור יעילות יותר.
דרך אפשרית נוספת היא איגום משאבים באמצעות מרכזי נתונים משותפים ומותאמים להפחתת יתירות החומרה. לבסוף, פיתוח אלגוריתמים חדשים הדורשים פחות משאבים יכול גם להגביל את התלות בציוד חדשני.
בקיצור, המעבר לבינה מלאכותית בת קיימא ידרוש מחויבות מכל תעשיית הטכנולוגיה, כמו גם מדיניות ציבורית והגברת המודעות להשפעות סביבתיות. האתגר משמעותי, אך חיוני לטפל בו כעת כדי למנוע מהחידושים של מחר להפוך לנטל האקולוגי של מחר.