חדשות אחרונות

שעות תפילה

פajr
זריחת השמש
דוהר
אסר
מגרב
עشاء

שעות תפילה לערים אחרות

עקבו אחרינו בפייסבוק

Walaw

כלכלה

האם תקציב 2025 של ישראל יגרום לפיזור הכנסת?

14:25

Zoom

לכנסת ישראל נותרו 22 ימי עבודה לכל היותר לאשר את תקציב ישראל לשנת 2025 ב-31 במרץ. אם לא תאשר אותו, הוא יפוזר והבחירות יתקיימו בתחילת יולי, כך לפי האתר העברי "כלכליסט", היום, חמישי.

בתרחיש אופטימי, לפי האתר, תקום ממשלת ישראל באמצע או סוף אוגוסט, והממשלה החדשה תחויב לאשר את התקציב בתוך 45 הימים הראשונים להיווצרותו, כלומר עד אמצע אוקטובר. בתרחיש פסימי, הקמת הממשלה הבאה תהיה מסובכת והרכבתה תתעכב, כך שהיא לא תגיש את התקציב עד סוף נובמבר, כלומר מעט לפני סוף 2025.

בשנים רגילות אי העברת תקציב עד הרגע האחרון תיחשב לטעות כלכלית. אבל 2025 היא שנה ייחודית לישראל מבחינות רבות התוספת התקציבית היא "חריגה", אין בה רפורמות גדולות, וחלק ניכר מהצעדים עברו בנפרד מהתקציב לכן, לשאלת חשיבות העברת התקציב ב-2025 יש השנה גוונים מעט שונים.

החשב הכללי של משרד האוצר הישראלי, יהלי רוטנברג, מדבר בכל הזדמנות על הצורך בהעברת התקציב, שכן התקציב הנוכחי לשנת 2025 קטן בכ-94 מיליארד שקלים מהצעת חוק התקציב העומדת כעת בפני הכנסת. כי התקציב בתוקף לשנת 2025 אינו מבוסס על תקציב 2024 שכלל גם תקציבי מלחמה, אלא על התקציב המקורי לשנת 2024 שעמד על 514 מיליארד שקל בלבד.

אין שינויים בתקציב ישראל

בראיון ל"כלכליסט" חזר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, על טענת הלשכה הכללית כי יש צורך בתקציב הכולל הוצאות מלחמה חד פעמיות בתקציב 2025, אך הנגיד הוסיף גם טענה נוספת: "יש לאשר את התקציב ללא דיחוי נוסף וללא שינויים נוספים בתיקונים. זה גם מרכיב מרכזי בחיזוק הכלכלה שלנו".

כלומר, הנגיד השתמש בטיעון הקבוע של כלכלנים ומנהלים לפיו התקציב הכרחי להעברת ארגון, ניהול, סדר ואחריות, אך לטענת "כלכליסט" יש ספק שטענה זו נכונה במקרה של תקציב 2025 והממשלה ה-38.

התקציב של ישראל מורכב לרוב משלושה חלקים עיקריים: התאמות פיסקאליות שנועדו להבטיח שהגירעון לא יצא משליטה (העלאות מסים וקיצוץ); רפורמות מבניות להבטחת צמיחה כלכלית לטווח בינוני וארוך (שיפור מטרו, תמריצי תעסוקה); שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה (הגדלת תקציב בריאות הנפש, מאבק בשינויי אקלים, חינוך). כשהממשלה לא מעבירה את התקציב, היא לא רק משדרת חולשה בשלושת התחומים הללו, אלא גם כאוס וחוסר יכולת ביצוע.

במקרה של התקציב הנוכחי, מסביר "כלכליסט", קרו שלושה דברים: ראשית, חלק גדול מהחבילה הפיננסית (עודפים, העלאת מס ביטוח לאומי) כבר עבר. בצד ההוצאות, התקציב בתוקף בתוספת הקרן החוץ-תקציבית בהחלט יהווה מגבלה פיסקלית, ויכניס את כספי הקואליציה הממשלתית לטווח מצומצם יותר, שכן המשרדים מקבלים תקציב קטן יותר.

התקציב הנוכחי של ישראל לא כלל רפורמות מבניות גדולות מלכתחילה, שכן שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' , שניסח אותו, הצהיר כי "לא יהיה חוק להסדרי חובות". כעת, לאחר שהושכך בכנסת, חוק ההסדרים לשנת 2025 כה דק, עד כי אין צורך מקרו-כלכלי קטן בהעברת התקציב הנוכחי כדי להגביר את הצמיחה הכלכלית.

יתרונות בפיזור הכנסת

ב"כלכליסט" מציינים כי פיזור הכנסת הנוכחית, גם אם זה נובע מאי העברת התקציב, לא רק יגדיל את הסיכון בישראל, אלא יקטין אותו בפועל, עוד בטרם היוודע תוצאות הבחירות הבאות. הסיבה לכך היא שפיזור הכנסת ייראה כהזדמנות לשינוי בישראל, כסיומה של "התקופה הקשה" שהחלה בתחילת 2023. ניתן לראות בבחירות אף הודעה על סיום המלחמה או לפחות חזרה לחיים נורמליים לצד המלחמה.

המשקיעים רואים בממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, חסרת יכולות ניהול ויישום, ואינה שמה בראש סדר העדיפויות שלה שיקולים כלכליים, ולכן ספק אם אי העברת התקציב עצמו יפגע עוד יותר במוניטין שרכשה לעצמה.

כלכליסט מצביע על שני טיעונים חשובים בעד העברת התקציב: חלקם מתמקדים בעובדה שחלקים נרחבים מהחבילה הפיננסית לא עברו, כמו גם הפחתת שכר עובדי המגזר הציבורי, שאינה יכולה לעבור ללא חקיקה, ושוויה 6.3 מיליארד שקל, ומציינים גם כי הפחתת ימי ההבראה, ששוויה 1.3 מיליארד שקל, לא עברה. הטענה השנייה נוגעת לכך שאם יועבר כספים לקופה מחוץ לתקציב, משרדים רבים ייאלצו לקצץ בתכניותיהם, דבר שיפגע בפעילותם ובסופו של דבר אף באיכות השירותים שהם מספקים.

חלק מהטיעון הזה, לפי "כלכליסט", הוא שמשרדי הממשלה פועלים היום בחוסר ודאות לגבי התקציבים האמיתיים שלהם, מה שגורם להם להתנהג בצורה לא אופטימלית. האתר הישראלי ממעיט באזהרות על התרחיש של אי העברת התקציב ופיזור הכנסת, בהתחשב בכך ש"להפך, התרחיש הזה ישדר מסר חיובי לשווקים".