סהרה מרוקאית בשנת 2025: שנת הקונסולידציה הפוליטית והרחבת התמיכה הבינלאומית
שנת 2025 מסמנת נקודת מפנה מכרעת בנושא סהרה מרוקאית, המסמלת שינוי איכותי בגישה הבינלאומית לסכסוך אזורי זה. מעבר לעוצמת המאמצים הדיפלומטיים שנקטה הממלכה, תקופה זו ראתה מעבר הדרגתי ממסגרת האו"ם המסורתית לניהול סכסוכים לגישה פרואקטיבית להסדר פוליטי, המבוססת על ריבונות מרוקאית ואמינות יוזמת האוטונומיה שהוצעה בשנת 2007.
בהקשר בינלאומי הנשלט על ידי ציווי היציבות האזורית, במיוחד בסאהל ובצפון אפריקה, מרוקו ניצלה את תדמיתה כשותפה אמינה, המשלבת ביטחון, פיתוח וחזון פוליטי ריאלי. גישה זו חיזקה את האמונה בבירות רבות כי פתרון סוגיית סהרה דורש כעת פתרון פרגמטי, התואם את האיזונים הגיאופוליטיים הנוכחיים ואת ציפיות הקהילה הבינלאומית.
הרגע המרכזי של השנה נותר אימוץ החלטת מועצת הביטחון 2797 של האו"ם ב-31 באוקטובר 2025. החלטה זו, בחסות ארצות הברית, אישרה במפורש כי יוזמת האוטונומיה המרוקאית מהווה את המסגרת הריאליסטית, האמינה והישימה היחידה להשגת פתרון פוליטי בר-קיימא. עמדה זו סימנה מעבר מלוגיקה של ניהול סכסוכים ללוגיקה של בניית הסדר סופי תחת ריבונות מרוקאית. הטקסט אומץ באחד עשר קולות בעד, למרות ניסיונות לחסום אותו, בעוד שהימנעותן של רוסיה, סין ופקיסטן, מבלי להטיל וטו, אישרה את הבידוד ההדרגתי של המתנגדים ליוזמה המרוקאית.
התקדמות זו התאפשרה הודות למעורבותו הישירה של המלך מוחמד השישי, כפי שהדגיש שר החוץ נאצר בוריטה. מגעים ברמה גבוהה החלו בשעות שקדמו להצבעה כדי להבטיח רוב נוח במועצת הביטחון, והפגינה דיפלומטיה ריבונית פרואקטיבית ואסרטיבית. מרוקו התקדמה מעבר לפעילות הסברה מוסדית ואישרה את יכולתה להשפיע ישירות על החלטות בינלאומיות הנוגעות לשלמותה הטריטוריאלית.
בין הסימנים המשמעותיים של 2025 היה השינוי הבולט ברטוריקה הרוסית בעקבות אימוץ החלטה 2797. מוסקבה הביעה את תמיכתה במאמצים לקראת פתרון פוליטי בר קיימא, תוך הדגשת כבוד לתהליך האו"ם והצורך להימנע מכל הסלמה. עמדה זו, למרות שהיא זהירה, משקפת הכרה מרומזת בכך שיוזמת האוטונומיה המרוקאית הפכה לנקודת התייחסות מרכזית בדיונים בינלאומיים.
הנאום המלכותי שנשא בעקבות התפתחויות אלו, מצידה, העניק משקל פוליטי ברור לשלב חדש זה. המלך אישר כי הממלכה עברה מניהול הנושא ליישום שינוי, והדגיש שכמעט שני שלישים ממדינות החברות באו"ם תומכות כעת ביוזמת האוטונומיה. תנופה זו תורגמה גם להכרה גוברת בריבונותה הכלכלית של מרוקו על מחוזותיה הדרומיים, באמצעות השקעות זרות וחיזוק שותפויות הסחר.
שנת 2025 התאפיינה גם בהבהרת העמדה הבריטית. לונדון הביעה תמיכה חזקה יותר ביוזמה המרוקאית, תיארה אותה כפתרון הרציני והריאלי ביותר, וקישרה אותה ישירות לאתגרי היציבות והפיתוח בצפון אפריקה. מעבר זה מתמיכה מדודה לעמדה פוליטית מפורשת יותר ממחיש את האיזון הדיפלומטי המתפתח סביב הנושא.
לבסוף, רצף זה עולה בקנה אחד עם השינוי האסטרטגי שבוצע על ידי ארצות הברית מאז ההכרה בריבונות מרוקאית על הסהרה בדצמבר 2020. חמש שנים לאחר מכן, החלטה 2797 נראית כשיאה המוסדית של גישה זו, ומבססת את האוטונומיה כבסיס היחיד לכל פתרון עתידי. במקביל, וושינגטון הגדילה את יוזמותיה לטובת דה-אסקלציה אזורית, משוכנעת כי פתרון סוגיית הסהרה חיוני לביטחון ולשיתוף פעולה בצפון אפריקה.
ככל שמתקרבת שנת 2026, המצב ברור: סוגיית הסהרה המרוקאית חצתה סף פוליטי חסר תקדים בשנת 2025. הדיון הבינלאומי אינו מתמקד עוד באופי הפתרון, אלא בדרכי יישומו. שנה זו ביססה אפוא את תפקידה המרכזי של מרוקו בהגדרת ההסדר, ופתחה שלב שבו הסיכוי לפתרון סופי נראה מוחשי יותר מתמיד.
-
11:28
-
11:21
-
11:00
-
10:51
-
09:58
-
09:44
-
09:08
-
08:58
-
08:40
-
08:28
-
08:12
-
08:06
-
07:52
-
07:42
-
07:42
-
19:30
-
19:10
-
18:47
-
18:33
-
18:15
-
18:00
-
17:41
-
17:20
-
16:50
-
16:30
-
16:11
-
15:47
-
15:30
-
15:10
-
14:48
-
14:30
-
14:14
-
14:07
-
13:48
-
13:30
-
13:13
-
12:48
-
12:33
-
12:15
