החינה חגגה כחלק מהמורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו

Wednesday 04 December 2024 - 18:42

החינה, הן הצמח והן האמנות העתיקה של קישוט הגוף, נוספה רשמית לרשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו במהלך המושב ה-19 של הארגון באסונסיון, פרגוואי. הכרה זו מדגישה את המשמעות התרבותית וההיסטורית של החינה ברחבי העולם הערבי ומחוצה לה, שם היא מסמלת את אבני הדרך של החיים, חגיגות וחיבור למסורת.

"חינה מסמלת את מחזור חייו של אדם, מלידה ועד מותו, והיא נוכחת במהלך אבני הדרך העיקריות של המסע הזה", קבע אונסק"ו בהודעה.

חינה, המופקת מעלים מיובשים וטחונים של צמח החינה, הופכת באופן מסורתי למשחה ומורחת על העור בעיצובים מורכבים, במיוחד על כפות הידיים והרגליים של נשים במהלך חתונות או אירועים חגיגיים אחרים. מעבר לאמנות הגוף, החינה משמשת לצביעת שיער ולהבאת ברכות או מזל טוב, אפילו לילודים. היישום שלו מלווה לעתים קרובות בסיפור או בשירה, ומוסיף רובד נוסף של עושר תרבותי לתרגול.

המועמדות להכרה של אונסק"ו נתמכה על ידי 16 מדינות ערביות, כולל מרוקו. העיצובים של החינה משתנים במידה ניכרת לפי אזור: בצפון אפריקה, הם משלבים לעתים קרובות מוטיבים אמאז'יים, בעוד שחצי האי ערב ודרום מזרח אסיה מעדיפים דפוסי פרחים נועזים.

שורשיה של החינה מקורם במצרים העתיקה, שם היא שימשה הן למטרות דקורטיביות והן למטרות מעשיות. האופי הזמני של הצבעים שלו, שיכול להימשך בין כמה ימים למספר שבועות, משקף את יכולת ההסתגלות והמשיכה המתמשכת שלו.

ניצחון למורשת התרבותית המרוקאית
המורשת התרבותית של מרוקו זכתה להכרה נוספת במהלך המושב, שכן האומה התנגדה בהצלחה לניסיון של אלג'יריה לתבוע את "קפטן אל-נטאה", בגד מרוקאי מסורתי, כחלק מהקובץ התרבותי שלה. בצעד היסטורי, שגריר מרוקו באונסקו, סמיר אדהר, העלה התנגדות שהתקבלה רשמית בוועדה.

פיתוח זה מסמן צעד משמעותי בהגנה על המורשת המרוקאית. אין זו הפעם הראשונה שמחלוקת כזו מתעוררת, אך החלטת אונסק"ו מחזקת את החשיבות של שמירה על פרקטיקות תרבותיות מפני ניצול פסולה.

הוועדה תמשיך בדיוניה באסונסיון עד ה-7 בדצמבר, ותבחן סך של 66 אלמנטים תרבותיים המועמדים לרשימה, ותציג עוד יותר את מגוון המסורות העולמיות.

הכללת החינה של מרוקו ברשימת אונסק"ו והגנתה על המורשת התרבותית שלה מדגישים את מחויבותה של המדינה לשמר ולחגוג את מסורותיה העשירות לדורות הבאים.