- 16:25שפיכות הדמים בעזה נמשכת: יותר מ-50,000 חללים והתוקפנות מתחדשת לאחר הפסקת אש קצרה.
- 16:16ירידה דרמטית באמון העסקים העולמי לאחר העלאת התעריפים של ארה"ב-סין
- 16:07נתניהו: הידידות שלנו עם וושינגטון חזקה מתמיד
- 16:00Ryad Mezzour דן בהזדמנויות לשיתוף פעולה תעשייתי עם עמיתו הדרום קוריאני
- 15:15מרקש וקזבלנקה בין היעדים העיקריים לעשירים באפריקה
- 14:46ידיעות אחרונות: מספר המיליונרים בישראל ירד. 1,700 מיליונרים עזבו בשנה אחת.
- 14:30ועדת שוק ההון המרוקאית משיקה פעילויות שונות לקראת המהדורה ה-13 של שבוע הכסף העולמי
- 13:45מרוקו נמנעת ממס פחמן ומחזקת את החוסן הכלכלי הודות למימון בינלאומי
- 13:36מנהיגת מפלגת הכוח העממי הפרואני מאשרת את תמיכתה של ארצה בשלמותה הטריטוריאלית של מרוקו.
עקבו אחרינו בפייסבוק
המדיניות האפריקאית של מרוקו: אסטרטגיה דיפלומטית שהומצאה מחדש
מרוקו, על ידי תמיכה בתנועות שחרור לאומיות, הצליחה ליצור בריתות מוצקות באפריקה, מה שחיזק את תפקידה האסטרטגי ביבשת. עמדה זו אפשרה לממלכה להגדיר מחדש את יחסיה הבינלאומיים בהתבסס על סוגיית הסהרה, והשפיעה על עמדתן של מדינות אפריקה בסכסוך זה. על פי מחקר שפורסם במגזין Lixus, מרוקו עיצבה את יחסיה הדיפלומטיים על פי גורמים פנימיים, כמו המערכת הפוליטית והיכולת הצבאית שלה, וגורמים חיצוניים, כמו ההקשר הגיאופוליטי העולמי והדינמיקה של היחסים הבינלאומיים.
לסכסוך בסהרה, שהתרחש בשנות ה-70, הייתה השפעה רבה על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בימיה הראשונים, תמיכת המשטרים האלג'יריים ולובים בחזית פוליסריו אפשרה לזה האחרון להשתלט על יבשת אפריקה. עם זאת, ההתפתחויות הגיאופוליטיות של שנות ה-90 הובילו לכיוון מחדש של עמדות אפריקאיות, הפחיתו בהדרגה את התמיכה בפוליסריו והציעו למרוקו הזדמנות לחזק את יחסיה עם מדינות אפריקאיות רבות ולשכנע את האחרונות לסקור את עמדתן לקראת ביקור בסהרה.
מאז עצמאותה, מרוקו תמיד שמה את שאלת השלמות הטריטוריאלית בלב מדיניות החוץ שלה, במיוחד באפריקה. לאחר העצמאות, היא התקדמה לחיזוק קשריה עם מדינות אפריקאיות מתקדמות, למרות אתגרים אידיאולוגיים, על ידי תמיכה בתנועות שחרור והתנגדות לאימפריאליזם הקולוניאלי. תמיכה זו במטרת העצמאות באפריקה הייתה מרכיב מרכזי בדיפלומטיה המרוקאית, וסייעה לחזק את השפעתה ביבשת.
פרישתה של מרוקו מארגון האיחוד האפריקאי ב-1984 סימנה נקודת מפנה חשובה ביחסיה עם אפריקה. החלטה זו אפשרה לממלכה להעריך מחדש את מדיניותה האפריקאית, להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות רבות ולקבל, ברוב המקרים, תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית. שינוי אסטרטגי זה היה גורם מפתח בשכנוע מדינות אפריקאיות רבות לבחון את עמדתן לגבי הסכסוך בסהרה, תוך קבלת החלטות טובות יותר למרוקו.
תגובות (0)