ישראל: המפלגות החרדיות ממתינות להצעת גיוס צבאית מתוקנת מגדי איזנקוט
מאמצי ישראל לפתור את הסכסוך הממושך על פטורי שירות צבאי לתלמידים חרדים נכנסו לשלב רגיש נוסף, כאשר המו"מ הפוליטי נתקל בהתנגדות גוברת מצד סמכויות רבניות משפיעות.
המפלגה יהדות התורה (י.ת) צפויה לקבל הצעה מתוקנת מגדי איזנקוט, מנהיג התנועה הפוליטית ישר, לאחר שההצעה הקודמת נדחתה על ידי דמויות דתיות בכירות. הדיונים מתנהלים על רקע המגעים להקמת הממשלה הבאה של ישראל, מה שהופך את גיוס הצבא לאחת הסוגיות המשמעותיות בנוף הפוליטי המתהווה.
מנהיגים רבניים דוחים את הפשרה הראשונית
המכשול העיקרי הופיע לאחר שהרבנים דוב לנדאו ומשה הילל הירש, מנהיגים רוחניים משפיעים בתוך סיעת Degel HaTorah של יהדות התורה, התנגדו לדברי איזנקוט.
המסגרת המוצעת הייתה שומרת על פטורי שירות צבאי רק ל-3% מכל קבוצת גיל, והייתה מציגה גבול מספרי על מספר התלמידים הדתיים שיכולים להימנע משירות חובה.
הרבנים השניים דחו את הגישה הזו, וטוענים נגד כל הסכם שכולל מכסות גיוס או מגבלות על מספר התלמידים המורשים להמשיך בלימודי תורה במשרה מלאה.
עמדתם מדגישה את החשיבות של ההנהגה הדתית בקביעת ההחלטות הפוליטיות של המפלגות החרדיות, במיוחד בנושאים הנוגעים ליחס בין חינוך דתי לחובות המדינה.
על פי מקורות המוכרים את הדיונים, נציגי איזנקוט הכירו בכך שהנוסחה הראשונית לא תשיג את האישור הרבני הנדרש ולכן הם מכינים חלופה.
איזנקוט מתמודד עם ציפיות סותרות בתוך הבלוק הפוליטי שלו
המו"מ מציב את איזנקוט במצב קשה. מספר דמויות פוליטיות הקשורות לברית האופוזיציה הרחבה שלו הפכו את רפורמת מערכת הפטורים הצבאיים להתחייבות פוליטית מרכזית.
נפתלי בנט ויאיר גולן תמכו שניהם בסיום הפטורים הנרחבים שניתנים לגברים חרדים, וטוענים כי החובות הצבאיות והלאומיות צריכות להיות מחולקות בצורה הוגנת יותר בחברה הישראלית.
אביגדור ליברמן, עם זאת, סימן לאחרונה על גמישות רבה יותר, והצביע על כך שהוא עשוי לתמוך בפשרה בהשראת החקיקה לגיוס שהציג ב-2018.
שינוי זה הכניס מימד נוסף לדיונים, כאשר הסיעות הפוליטיות השונות מנסות לגשר בין התחייבויותיהן האלקטורליות לבין הדרישות המעשיות להקמת קואליציה ממשלתית.
עבור איזנקוט, השגת תמיכה מחוקקים חרדים עשויה להיות חיונית להרכבת רוב פרלמנטרי, אך מתן ויתורים משמעותיים מסכן את מעמד שותפיו האחרים בתוך מחנהו הפוליטי.
גיוס צבאי הופך לשאלה מכרעת בקואליציה
הסכסוך מתרחב מעבר לשאלה של פטורים דתיים. הוא משקף גם דיון רחב יותר על שוויון, כוח אדם צבאי והיחסים העתידיים בין הקהילות הדתיות בישראל לבין המוסדות המדינתיים.
עשרות שנים, רבים מהגברים החרדים נהנו מהסדרים המאפשרים להם לדחות או להימנע משירות צבאי תוך כדי לימודים דתיים בישיבות. המערכת נתונה לביקורת גוברת, במיוחד כאשר הדרישות המוטלות על חיילים רגילים ומילואימניקים התגברו.
הדיון הפך לפיכך לקו חלוקה פוליטי מרכזי, כאשר מפלגות מתמודדות מחפשות פתרון שית address את הצרכים הצבאיים מבלי לעורר עימות עם מוסדות דתיים משפיעים.
הקמת הממשלה מוסיפה לחץ על המו"מ
במקביל לדיונים עם נציגים חרדים, איזנקוט עוסק במו"מ מקביל עם הליכוד על האפשרות להקמת ממשלת אחדות לאומית.
החישובים הפוליטיים נותרו מסובכים, עם חילוקי דעות על שותפים פוטנציאליים לקואליציה ועל התנאים הנדרשים להשגת תמיכה פרלמנטרית.
איזנקוט גם שמר על האפשרות להקים ממשלת מיעוט אם המו"מ ייכשל, כל עוד ניתן להשיג תמיכה פרלמנטרית מספקת לפני שהמנדט שלו יסתיים בדצמבר.
ההצעה המתוקנת הצפויה עשויה לכן להפוך למבחן חשוב האם המחנות הפוליטיים המתמודדים יכולים להגיע להסכם על אחת מהסוגיות המפלגות ביותר בישראל.
בסופו של דבר, התוצאה תתבסס על האם איזנקוט יכול לפתח מסגרת מקובלת על סמכויות דתיות תוך שמירה על תמיכה מספקת בקרב בעלי ברית פוליטיים שהתחייבו לרפורמה במערכת הגיוס הצבאי של המדינה.
-
12:00
-
11:45
-
11:30
-
11:15
-
11:00
-
10:45
-
10:30
-
10:00
-
09:45
-
09:30
-
09:15
-
09:00
-
00:30
-
22:30
-
22:00
-
19:30
-
16:30
-
16:00
-
15:00
-
14:58
-
14:39
-
14:32
-
14:25
-
14:21
-
14:15
-
14:10
-
14:03
-
13:56
-
13:56
-
13:56
-
13:55
-
13:00
-
12:50
-
12:45
-
12:30
-
12:15