- 21:00שברון ממשיכה בפעילות בוונצואלה למרות המועד האחרון בארה"ב
- 20:09מרוקו מדורגת במקום הרביעי בעולם בייצור מימן מאנרגיה סולארית
- 17:08מועצת הקהילה מעריכה את התמיכה בתרגום יצירותיהם של יוצאי מרוקו ברחבי העולם.
- 16:40כמעט מחצית מהצעירים הישראלים מראים סימנים של PTSD הקשור למלחמה
- 16:19יער האמזונס נכרת כדי לבנות כביש מהיר לפסגת האקלים
- 15:47ישראל שולחת 10,000 סלי סיוע הומניטרי לדרוזים סורים
- 15:34מנהרת מרוקו-ספרד: מהפכה בהובלה מהירה בין אפריקה לאירופה
- 14:58ממשל טראמפ מבקש לנהל משא ומתן מחדש על הסכם הסחר החופשי עם מרוקו.
- 14:19נכס אסטרטגי עבור מרוקו: שיא עולמי עבור המל"ט Akıncı
עקבו אחרינו בפייסבוק
כמעט מחצית מהצעירים הישראלים מראים סימנים של PTSD הקשור למלחמה
לאחר יותר משנה של מלחמה, הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית בקרב ישראלים, במיוחד בקרב צעירים, גוברת, כך עולה ממחקר שפרסמה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ביום חמישי.
בעוד ש- PTSD הפכה לנפוצה יותר בקרב ישראלים לאחר למעלה משנה של לחימה בחמאס ובחיזבאללה, המחקר אמר כי אנשים בגילאי 18-30 נפגעו במיוחד בשל שיעור השירות הצבאי הגבוה, האבדות האישיות והעקירה מבתיהם.
"זו אחת הקבוצות שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר", אמר ד"ר סתיו שפירא, מהמחלקה לרפואה דחופה באוניברסיטת בן-גוריון וממחברי המחקר. "יש שיעור גבוה של אנשי שירות מילואים, בני זוג של חיילים, נפגעי מלחמה ועוד. המלחמה הזו החריפה את האתגרים שהם כבר מתמודדים איתם".
המחקר מצא שלפני המלחמה, 25 אחוז מהצעירים עמדו בקריטריונים ל- PTSD . לאחר המלחמה, נתון זה זינק ל-42 אחוזים, ובקרב המפונים מבתיהם השיעור היה גבוה אף יותר ועומד על 60 אחוז. עליות דומות נרשמו ברמות הדיכאון והבדידות. באופן מדאיג, גורמי הגנה כמו חוסן אישי ותמיכה חברתית, המסייעים בדרך כלל לאנשים להתמודד עם מצוקה, ירדו באופן משמעותי.
PTSD הוא מצב בריאותי נפשי המופעל על ידי חוויה או עדה לאירוע מפחיד. התסמינים עשויים לכלול פלאשבקים, סיוטים, חרדה קשה ומחשבות בלתי נשלטות על האירוע. אנשים עם PTSD עשויים להימנע ממצבים או דברים שמזכירים להם את האירוע הטראומטי, וייתכנו שינויים שליליים באמונות וברגשות.
המצב מנוהל בדרך כלל עם טיפול ותרופות.
לפחות 1,180 בני אדם נהרגו, ו-252 ישראלים וזרים נלקחו כבני ערובה בהתקפות חמאס על יישובים ישראלים סמוך לגבול עזה ב-7 באוקטובר. מבין הנפגעים, 52% היו מתחת לגיל 30, עם השיעור הגבוה ביותר בקרב בני 20-24. לפי הפסיכולוגיה ההתפתחותית, טווח גילאים זה מוגדר כ"בגרות מתהווה", שלב חיוני לגיבוש זהות ולהתפתחות אישית, אמרו החוקרים.
כדי לבחון את ההשפעות הפסיכולוגיות של המלחמה, חוקרים ערכו שני סקרים בקרב צעירים בגילאי 18-24. הראשון, שנלקח לפני המלחמה, כלל 1,216 משתתפים, ואילו השני, שנערך לאחר פרוץ המלחמה, סקר 915 אנשים. הסקר שלאחר המלחמה העריך גם חוויות של אובדן אישי, פציעה ופינוי.
המחקר זיהה גורמי סיכון מרכזיים לתסמינים פוסט טראומטיים, כולל איומים נתפסים, אסטרטגיות התמודדות רגשיות, אובדן יקיריהם ופינוי כפוי. לעומת זאת, אנשים עם חוסן אישי חזק ותמיכה חברתית הפגינו רמות מצוקה נמוכות יותר.
עם זאת, פרופ' תהילה רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון, הזהירה כי גורמי ההגנה הללו הולכים ופוחתים בסביבה הנוכחית.
"בדקנו האם וכיצד משאבי חוסן מגינים ביחס שבין תחושת איום סובייקטיבית למצוקה פסיכולוגית, אך החששות שלנו אוששו. מצאנו שבמציאות הנוכחית, הם אינם גורמי הגנה, ויש ירידה בחוסן האישי ובתמיכה החברתית לצד עלייה במשתני המצוקה הפסיכולוגית", אמרה רפאלי.
יתר על כן, המחקר מצא שאסטרטגיות התמודדות נפוצות כמו הימנעות והדחקה לא רק שאינן יעילות אלא עשויות להחמיר את המצוקה.
"למרות הנטייה לחשוב שלצעירים יש חוסן ויכולת להתגבר, ולהשקיע באופן טבעי בטיפול בעיקר בילדים ובני נוער הנתפסים כפגיעים יותר, המחקר מצביע על הצורך שלא להתעלם מהצרכים הרבים של אוכלוסייה זו", אמרו החוקרים.
כדי להתמודד עם החששות הללו, המחקר קורא למדיניות המותאמת לצרכים הספציפיים של צעירים. יוזמות מומלצות כוללות תוכניות לחיזוק החוסן, בנייה מחדש של רשתות תמיכה והרחבת שירותי בריאות הנפש תוך התמקדות בטיפול בטראומה. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר,
תגובות (0)