מדוע הקריאות האירופיות להסדר דיפלומטי באוקראינה הולכות ומתרקמות

Yesterday 12:12

מנהיגים אירופיים שמים יותר ויותר את הדיפלומטיה ואת האפשרות להסדר מוסכם במרכז המסרים הציבוריים שלהם על המלחמה באוקראינה, כאשר הסכסוך נכנס לשלב ממושך נוסף וממשלות מתמודדות עם לחצים גוברים מהציבור לגבי העלויות הכלכליות והפוליטיות.

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי מנהיגים בכמה מדינות אירופיות מרכזיות מתאימים את הרטוריקה שלהם כאשר העייפות הציבורית מהמלחמה הולכת ומתרקמת ומפלגות המתנגדות לסיוע צבאי מתמשך מקבלות תמיכה. השינוי אינו בהכרח מצביע על החלטה להפחית את הסיוע לקייב, אלא משקף לחץ גובר על ממשלות להראות שהמאמצים הדיפלומטיים נשארים חלק מהאסטרטגיה שלהן.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ סיפק דוגמה עדכנית לגישה זו. בעודו קורא לפתרון דיפלומטי, מרץ המשיך לתמוך בסיוע צבאי לאוקראינה והזהיר מפני הסיכונים הביטחוניים שמציבה רוסיה. ב-1 באוקטובר, הוא אישר מחדש את התמיכה של גרמניה בקייב והזהיר מפני עלייה בהתקפות היברידיות רוסיות, תוך שהוא אומר כי יחסים יציבים עם רוסיה ידרשו בסופו של דבר סיום של תוקפנותה ופעולותיה הנלוות.

הדגש ההולך וגובר על דיפלומטיה מתרחש על רקע לחצים כלכליים גוברים ברחבי אירופה. ממשלות נאלצות לנהל הוצאות ביטחוניות גבוהות יותר, עלויות אנרגיה ומגבלות תקציב רחבות יותר תוך כדי המשך מימון סיוע לאוקראינה. העלאות האחרונות במחירי הדלק הוסיפו מקור לחץ נוסף על תקציבי משקי הבית והכספים הציבוריים.

הדעת הקהל גם היא הופכת לגורם חשוב יותר בוויכוח הפוליטי. מפלגות המביעות ביקורת על סיוע צבאי נוסף לאוקראינה קיבלו תמיכה בכמה מדינות אירופיות, מכריחות את מנהיגי הפוליטיקה המרכזית להתמודד עם דאגות לגבי משך המלחמה ועלויותיה. אנליסטים ציינו את ההשפעה הגוברת של המלחמה על הציבור כאחת הסיבות לכך שממשלות אירופה שמות דגש רב יותר על האפשרות למשא ומתן.

במקביל, המוסדות האירופיים ממשיכים לספק סיוע צבאי וכספי משמעותי לאוקראינה. בספטמבר, האיחוד האירופי אישר את שחרורם של 6.6 מיליארד אירו הקשורים לסיוע צבאי, כולל מימון לרכישות משותפות והחזר כספי למדינות חברות שסיפקו ציוד צבאי.

שרי ההגנה של האיחוד האירופי גם דנו בסיוע צבאי לאוקראינה ב-28 בספטמבר, תוך שהם מתייחסים למאמצים דיפלומטיים מתמשכים שמטרתם להשיג שלום מתמשך הנתמך בהבטחות ביטחוניות לקייב. המועצה האירופית גם כן אמרה כי כל הסדר צריך לכבד את העקרונות של אמנת האומות המאוחדות והחוק הבינלאומי.

מזכיר הכללי של נאט"ו מארק רוטה הודה כי משך המלחמה גובה מחיר על המדינות המערביות. בדברים שנשא ב-24 בספטמבר, הוא אמר שהסכסוך נמשך יותר מאשר המעורבות של ארה"ב במלחמת העולם השנייה, תוך שהוא טוען כי המדינות האירופיות, קנדה וארצות הברית עדיין מכירות בחשיבות המניעה של רוסיה מהשגת מטרותיה באוקראינה. הוא קרא לשלום שיותיר את אוקראינה במצב חזק למשא ומתן עתידי.

הוויכוח משקף אפוא איזון מורכב ולא פשוט של שינוי מדיניות. ממשלות אירופה מתמודדות עם בוחרים המודאגים מעלויות ומשך המלחמה תוך כדי ניסיון לשמור על מעמדה הצבאי של אוקראינה ולהשפיע על כל משא ומתן עתידי. עבור רבות מהבירות האירופיות, דיפלומטיה מוצגת יותר ויותר כדרך מקבילה לסיוע צבאי וכספי ולא כחלופה מיידית לו.

הדיון ההולך ומתרקם סביב הסדר מוסכם גם מדגיש שאלות רחבות יותר לגבי הביטחון לטווח הארוך של אירופה. ממשלות צריכות לשקול את העלויות של סיוע מתמשך מול דאגות לגבי ההשלכות של כל הסדר וההבטחות הביטחוניות שעשויות להיות נדרשות לאחר מכן. ככל שהמאמצים הדיפלומטיים נמשכים, ממשלות אירופה נשארות מחולקות לגבי כמה מהר צריכים להתקדם המשאים ומתנים ומה התנאים שצריכים לעמוד בבסיס כל הסכם עתידי.