רפלקט אורביטל: הסטארטאפ האמריקאי שמתכנן להביא אור שמש לארץ בלילה
סטארטאפ מבוסס קליפורניה Pursuing רעיון שאפתני שיכול לאתגר גישות מסורתיות לתאורה ולייצור אנרגיה: מסירת אור שמש למיקומים נבחרים על פני כדור הארץ לאחר שקיעה באמצעות מראות ענק הממוקמות בחלל.
החברה, רפלקט אורביטל, מתכוונת להקים רשת של מחזירים אור אורביטליים גדולים שיכולים ללכוד אור שמש ולהפנות אותו לאזורים ספציפיים על פני כדור הארץ. היוזמה עשויה לפתוח אפשרויות חדשות עבור מספר תעשיות, אם כי היא גם מעלה שאלות חשובות לגבי רגולציה וניהול של תאורה מלאכותית מחלל.
כדי לקדם את תוכניותיה, החברה האמריקאית דיווחה על כך שהיא secured שני שיגורי רקטות בהודו, מה שמסמן צעד חשוב לקראת ניסוי בטכנולוגיה שעדיין לא הפכה לשירות מסחרי מבוסס.
אֵאַרֶנְדִיל-1: הצעד הראשון לקראת תאורה אורביטלית
במרכז תוכנית הפיתוח הראשונית של החברה נמצא אֵאַרֶנְדִיל-1, חללית ניסיונית צפויה לשאת מחזיר אור בגודל 18 מטר על 18 מטר.
ברגע שיפורסם במסלול נמוך סביב כדור הארץ, המראה תוכנן להפנות אור שמש נכנס למיקומים שנקבעו מראש על הקרקע. הקונספט מתבסס על שימוש באנרגיה הטבעית של השמש ולא על יצירת אור מלאכותי באמצעות מערכות חשמליות מסורתיות.
רפלקט אורביטל רואה פוטנציאל בשימושים במגוון תחומים. בין השימושים המוצעים היא הארכת שעות הפעולה של מתקני אנרגיה סולארית על ידי מתן תאורה נוספת לאחר השקיעה. הטכנולוגיה יכולה גם לתמוך במשימות חיפוש והצלה, פעולות חירום ופעילויות אחרות הדורשות תאורה זמנית באזורים מרוחקים או כהים.
אם תפותח בהצלחה, המערכת עשויה להציג גישה מסחרית חדשה לגמרי לגישה לאור שמש, והפיכת משאב אסטרונומי לשירות שלקוחות יוכלו לרכוש.
נשארות מכשולים טכניים משמעותיים
למרות מטרותיה השאפתניות, מסירת תאורה אפקטיבית ממסלול מציבה קשיים הנדסיים משמעותיים.
המרחק בין מראות אורביטליות לפני השטח של כדור הארץ, הדיוק הנדרש להפניית אור השמש המוחזר והתנאים האטמוספריים המשפיעים על שידורו, כולם מהווים אתגרים מרכזיים. מתן בהירות מספקת על פני שטח שימושי תוך שמירה על שליטה מדויקת על קרן האור המוחזרת יהיה חיוני להפיכת הקונספט לכדאי מסחרית.
מעבר לשאלות הטכניות, הפרויקט מציג סוגיה רחבה יותר שעשויה להיות מורכבת עוד יותר: לקבוע מי יש לו הסמכות להחליט היכן ניתן להשתמש באור השמש המוחזר מהחלל.
מי שולט באור השמש המוחזר מהחלל?
האפשרות להאיר מיקומים נבחרים ממסלול מעלה שאלות שרגולציות החלל הקיימות עשויות לא להתמודד איתן כראוי.
ריצ'רד דה גרייס, אסטרופיזיקאי באוניברסיטת מקווארי באוסטרליה, מזהיר כי המסגרת המשפטית המוסדרת לפעילויות כאלה נותרה מוגבלת. אמנם הסכמים בינלאומיים קובעים עקרונות לשימוש בשלום בחלל החיצון, אך ההשלכות הספציפיות של הפניית אור שמש מוחזר לכיוון כדור הארץ אינן מכוסות בבירור על ידי מערכת רגולציה מקיפה.
האתגר חורג מעבר לגבולות הלאומיים. אור השמש המוחזר ממראה אורביטלית לא נשאר בהכרח מוגבל למיקום המדויק שנבחר על ידי המפעיל שלה. האטמוספירה של כדור הארץ מפזרת אור, מה שמקשה על קביעת אזור מואר מוגדר באופן מושלם.
כתוצאה מכך, קהילות שכנות, מערכות אקולוגיות ואחרים עשויים לחוות חשיפה לא מכוונת, גם כאשר השירות מופנה ללקוח או אתר פעולה ספציפי.
זה יוצר חששות פוטנציאליים הנוגעים להגנה על הסביבה, בטיחות הציבור, תצפית אסטרונומית וזכויות האוכלוסיות המושפעות מתאורה נוספת בלילה.
הזדמנות מסחרית שדורשת כללים בינלאומיים
השאיפות של רפלקט אורביטל מדגימות כיצד חברות פרטיות חוקרות יותר ויותר הזדמנויות מסחריות מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ. עם זאת, הפיכת קונספט ניסיוני לשירות אמין תדרוש יותר מחדשנות טכנולוגית.
סטנדרטים בינלאומיים ברורים עשויים להידרש בסופו של דבר כדי לקבוע רמות תאורה מקובלות, להגדיר אחריות למפעילים ולמנוע קונפליקטים בין פעילויות מסחריות לאינטרסים ציבוריים.
כשהחברה מתקדמת לקראת ההדגמות האורביטליות הראשונות שלה, הדיון סביב הפרויקט שלה מדגיש שאלה יסודית לעתיד המסחר בחלל: האם יש לאפשר לעסקים פרטיים לשלוט כיצד אור השמש הטבעי מגיע לאזורים שונים על פני כדור הארץ?
התשובה עשויה לעצב לא רק את עתיד התאורה האורביטלית אלא גם את הדרך שבה האנושות מנהלת את מספר הפעילויות המסחריות הגוברות המתרחשות בחלל.
-
13:00
-
12:30
-
12:15
-
12:00
-
10:45
-
10:30
-
10:15
-
10:00
-
09:45
-
09:30
-
08:45
-
08:30
-
23:00
-
22:30
-
21:30
-
20:00
-
19:30
-
18:30
-
16:30
-
16:00
-
15:00
-
14:30
-
14:00
-
13:45
-
13:30