מירוץ הסנאט במישיגן: מדוע מצביעים ערבים אמריקאים תומכים באבדול אל-סייד

Yesterday 12:45

מספר הולך וגדל של מצביעים ערבים אמריקאים שתמכו בדונלד טראמפ בבחירות לנשיאות 2024 שוקלים מחדש את הבחירות הפוליטיות שלהם כאשר מישיגן מתכוננת למרוץ סנאט אמריקאי שזוכה לתשומת לב רבה. בדירבורן, עיר עם אוכלוסייה ערבית אמריקאית גדולה, המועמד הדמוקרטי אבדול אל-סייד מושך תמיכה ממצביעים שאומרים שהממשל הרפובליקני נכשל במילוי הציפיות שלהם בכל הנוגע לכלכלה ולסכסוכים במזרח התיכון.

השינוי מתרחש כאשר אל-סייד מתמודד מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס במרוץ שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות בסנאט האמריקאי. עבור כמה תומכי טראמפ לשעבר, הבחירות הפכו להזדמנות להעריך מחדש מה ההבטחה של "אמריקה ראשונה" אמורה להיות בפועל.

הדאגות שלהם חורגות מעבר למפלגתיות. עליית ההוצאות הביתיות, מחירי הדלק ותמיכת וושינגטון המתמשכת בישראל הפכו למרכזיות בהערכה שלהם לגבי רישומי הממשל. כמה מצביעים שראו בעבר את טראמפ כאמצעי לאתגר את הממסד הדמוקרטי רואים כעת את הפלטפורמה של אל-סייד כיותר תואמת את העדיפויות שלהם.

ציפיות שבורות ועלות המחיה

הלחץ הכלכלי הוא גורם מרכזי מאחורי השינוי במצב הרוח. מצביעים שנשאלו בדירבורן מתארים תסכול גובר מהעלות של צרכים יומיומיים ושואלים אם הממשל סיפק את השיפורים שציפו להם כאשר הצביעו ב-2024.

עבור מצביעים אלה, נגישות כלכלית אינה נושא קמפיין מופשט. היא משפיעה על תקציבי משק הבית, על הזדמנויות עסקיות ועל היכולת לשמור על רמת חיים סבירה. הדאגות משקפות גם דיון רחב יותר האם המדיניות הכלכלית של הממשל הועילה למשפחות העובדות.

הקמפיין של אל-סייד מנסה להתמודד עם לחצים אלה באמצעות אג'נדה ממוקדת בעדיפויות פנימיות וגישה מרוסנת יותר להתערבות זרה. המסר שלו מצא קהל בקרב מצביעים המאמינים כי משאבים ציבוריים צריכים להיות מופנים לאתגרים בבית ולא לקונפליקטים ממושכים מעבר לים.

עם זאת, השינוי אינו אוניברסלי. מצביעים ערבים אמריקאים נותרו מגוונים פוליטית, וחלקם ממשיכים לתמוך ברפובליקנים בגלל עמדותיהם בנושא הגירה, בטיחות ציבורית ונושאים פנימיים אחרים.

עזה ולבנון נשארות סוגיות מכריעות

מדיניות חוץ הפכה למקור נוסף של חוסר שביעות רצון. חלק מהמצביעים הערבים אמריקאים תמכו בטראמפ ב-2024 כי האמינו שהוא יפחית את המעורבות האמריקאית בקונפליקטים מעבר לים ויעזור להביא לסיום האלימות במזרח התיכון.

פאי נמר, מנהיגת עסקים בדירבורן, תמכה בטראמפ לאחר שהתסכלה מתגובת ממשלת ביידן לפעולות הצבאיות הישראליות בלבנון. היא אומרת כעת שההתחייבויות שהשפיעו על החלטתה לא קוימו. עם זאת, היא maintains כי הצבעתה ב-2024 גם נועדה לשלוח מסר למנהיגים הדמוקרטיים לגבי הטיפול שלהם במצביעים ערבים אמריקאים.

וליד פידמה, אמריקאי תימני שתמך בעבר בדמוקרטים, הביע גם הוא אכזבה מהמשך הסכסוך בתימן ועליית מחירי הדלק והמזון. הוא רואה את ההצעות של אל-סייד בנושא סיוע כלכלי ובריאות ככאלה שמתמודדות עם דאגות שנותרו לא פתורות.

מוסטפה אל-ג'רודי, מצביע טראמפ לשעבר נוסף, טוען כי העיקרון של הצבת האינטרסים האמריקאיים בראש צריך להיות עדיפויות לצרכים פנימיים על פני התחייבויות צבאיות מעבר לים. הוא הביע תמיכה בביקורת של אל-סייד על תרומות פוליטיות ולובי הקשורים למדיניות האמריקאית כלפי ישראל.

הסיפורים האישיים הללו ממחישים כיצד מצביעים יכולים לשמור על reservations שלהם לגבי המפלגה הדמוקרטית בזמן שהם שוקלים מחדש איזה מועמד משקף את העדיפויות שלהם בצורה הטובה ביותר.

סקרים מצביעים על שינוי רחב יותר ברגשות המצביעים

התנועה בדירבורן מתאימה לממצאים מסקר ארצי של מצביעים ערבים אמריקאים שנערך על ידי הוושינגטון פוסט ובית הספר למדיניות וממשל של שאר באוגוסט וספטמבר 2026.

הסקר מצא כי 58% מהמצביעים הערבים אמריקאים הרשומים תמכו בדמוקרטים לקונגרס, לעומת 34% שהעדיפו רפובליקנים. בבחירות לנשיאות 2024, המשיבים דיווחו על הצבעה לקמלה האריס ולטראמפ באחוזים דומים יחסית.

חוסר שביעות רצון מהטיפול של הממשל בתנאים הכלכליים ובסכסוכים במזרח התיכון עלו כגורמים חשובים מאחורי השינוי. עם זאת, הממצאים גם חושפים כי העדפות פוליטיות רחוקות מלהיות אחידות: כ-66% מהערבים אמריקאים שהצביעו לטראמפ ב-2024 המשיכו לאשר את הביצועים הכלליים שלו, למרות הביקורת הרחבה על גישתו לאזור.

לכן, הסקר מציע שינוי במאזן ההעדפות הפוליטיות ולא הפסקה מוחלטת בין מצביעים ערבים אמריקאים לבין המפלגה הרפובליקנית.

מירוץ סנאט תחרותי עם השלכות לאומיות

המרוץ בין אל-סייד לרוג'רס הביא את הפיצולים הללו למוקד חד יותר. מישיגן היא זירה חשובה לבחירות, ובוחרי הערבים אמריקאים בדירבורן הפכו לקונסטרוקציה משמעותית בדיון על הכיוון של מדיניות הפנים והחוץ של ארה"ב.

אל-סייד מיקם את עצמו כמבקר של הגישות של שתי המפלגות הגדולות להתערבות זרה ולגיוס כספים פוליטיים. הקמפיין שלו גם ניסה להגיע לקהלים שמרנים, מציג את עמדותיו הכלכליות והמדיניות החוץ שלו כמתאימות לעיקרון של הצבת האינטרסים האמריקאיים בראש.

באותה עת, מנהיגים רפובליקנים אתגרו את עמדותיו וניסו לתאר אותו כאדם קיצוני מדי לסנאט. המרוץ גם התאפיין ברטוריקה מתוחה סביב זהותו המוסלמית, מה שהוסיף מימד נוסף לקמפיין שכבר היה מפולג.

עבור מצביעים ששוקלים מחדש את הבחירות הקודמות שלהם, ההחלטה אינה בהכרח אישור של כל היבט בפלטפורמה של אל-סייד. במקום זאת, הסיפורים שלהם מציעים כי הציפיות לגבי עלויות המחיה, מעורבות צבאית בחו"ל ואחריות פוליטית משפיעות על האופן שבו הם מעריכים את המועמדים.

כאשר הבחירות האמצעיות ב-3 בנובמבר 2026 מתקרבות, מירוץ הסנאט במישיגן מציע המחשה חושפת כיצד נאמנות פוליטית יכולה להתפתח כאשר הבטחות הקמפיין מתנגשות עם ציפיות המצביעים.