מרוקו מדורגת במקום ה-15 בעולם במדינות עם העומס הגבוה ביותר על המעסיקים

Yesterday 18:11

מרוקו מדורגת בין המדינות שבהן המעסיקים מתמודדים עם עלויות משפטיות ופיננסיות יחסית גבוהות הקשורות לגיוס וניהול עובדים, לפי מדד העומס על המעסיקים הגלובלי לשנת 2026.

המדד, שפורסם על ידי חברת הייעוץ התעסוקתי Employ Borderless, מעריך את העלויות המשפטיות והמבצעיות של העסקת עובדים ב-192 מדינות וטריטוריות. מרוקו קיבלה ציון של 75 מתוך 100, מה שממקם אותה במקום ה-15 בעולם ובין הכלכלות עם רמות גבוהות של חובות מעסיקים.

העומס הכולל מתגלה במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את התרומות החובה לביטוח סוציאלי. לפי הדו"ח, עובד שמקבל שכר נטו שנתי של 50,000 דולר עולה למעסיק במרוקו כ-60,000 דולר ברגע שמוסיפים את התרומות החובה לביטוח סוציאלי.

מספר זה נמוך מהעלות המשויכת לארגנטינה, שהובילה את הדירוג הגלובלי. אותו עובד היה עולה למעסיק כ-69,500 דולר בארגנטינה, בעוד שהמספר המקביל בארצות הברית הוא כ-54,000 דולר, למרות שהמדינה מדורגת הרבה יותר נמוך במדד הכולל.

במרוקו, המעסיקים תורמים כ-20.1% משכר העובד לביטוח סוציאלי, בעוד שהעובדים תורמים כ-6.7%. התרומות החובה הללו מהוות חלק מרכזי בעומס המעסיקים הכולל שנמדד על ידי המדד.

כללי סיום העסקה משחקים גם הם תפקיד חשוב. הדו"ח מעריך שהפיצוי החוקי לפיטורין במרוקו שווה לכ-13.4 שבועות שכר, בעוד שתקופת ההודעה המינימלית היא כ-7.2 שבועות.

עם זאת, החוק המרוקאי אינו מחייב את המעסיקים לספק שכר חודש 13 בסוף השנה. תשלום נוסף כזה קיים בכמה מדינות נוספות, כולל ארגנטינה, ברזיל ווייטנאם, והוא נכלל בהערכה הרחבה של עלויות העסקה.

המדד מתבסס על שלושה רכיבים עיקריים. תרומות המעסיקים לביטוח סוציאלי מהוות חצי מהציון הכולל, פיצוי הפיטורין החוקי מייצג 30%, ותקופות ההודעה המינימליות מהוות 20% הנותרים.

כל רכיב מוערך לפי מיקום המדינה ביחס לשאר הכלכלות שנכללו במחקר. המתודולוגיה אינה מחליפה מידע שאינו זמין בהערכות מוערכות, לפי הדו"ח.

ארגנטינה דורגה ראשונה בעולם עם 85.9 נקודות, ואחריה בלארוס עם 84.7 וצ'כיה עם 82.9. וייטנאם ומצרים השלימו את חמשת המדינות הראשונות, עם 82.6 ו-82.5 נקודות בהתאמה.

בקצה הנגדי של הדירוג, ניו זילנד רשמה את העומס הנמוך ביותר על המעסיקים עם 4.2 נקודות, ואחריה רומניה עם 7.5 ומיקרונזיה עם 12.3.

הבדלים משמעותיים נרשמו גם בין האזורים. אירופה הייתה עם העומס הממוצע הגבוה ביותר על המעסיקים, עם ציון ממוצע של 51.7 ב-47 מדינות. אוקיאניה רשמה את העומס הממוצע הנמוך ביותר עם 29.1.

הדו"ח מצא גם ש-38 מתוך 192 המדינות שנבדקו אינן קובעות רמת פיצוי מינימלית חוקית לפיטורין. באותן שיפוטים, הסכום המשולם כאשר ההעסקה מסתיימת נקבע בעיקר על ידי תנאים חוזיים ומשא ומתן בין מעסיקים לעובדים.

המחקר מדגיש הבחנה רחבה יותר בין עלויות העבודה לעומסים הרגולטוריים. מדינות עם שכר גבוה יחסית אינן בהכרח מטילות את העלויות המשפטיות הגבוהות ביותר על המעסיקים, מה שמשקף הבדלים משמעותיים במערכות הביטוח הסוציאלי, בתקנות העבודה ובכללי הסיום.

הממצאים ממקמים את מרוקו בין הכלכלות שבהן המעסיקים מתמודדים עם חובות חוקיים משמעותיים, ובו זמנית מדגימים את המורכבות של השוואת עלויות שוק העבודה בין מדינות עם מערכות העסקה והגנה סוציאלית שונות מאוד.