- 17:47מחקר: 10% העשירים בעולם אחראים לשני שלישים מההתחממות הגלובלית
- 17:17החות'ים ימשיכו לתקוף ספינות ישראליות למרות הסכם אמריקאי
- 17:00האיחוד האירופי קורא לישראל להסיר את המצור מעל עזה.
- 16:20מרוקו וספרד שמו את הנגיעות האחרונות במבצע מרתבה 2025.
- 16:00מרוקו מחזקת את הדיגיטציה של סחר החוץ שלה ואת השפעתה הסטטיסטית העולמית
- 15:41שיחות הסחר בין ארה"ב לסין מתחדשות בשוויץ לאחר הפסקה ארוכה
- 15:10טראמפ מאשר הפסקת ההפצצות בתימן לאחר שהפסקת אש בין ארה"ב לחות'ים הושגה בתיווך עומאן
- 14:48אנטוניו גוטרש מזהיר מפני השלכות הסלמה בין הודו לפקיסטן
- 14:30האו"ם: מרוקו שואפת להפוך את עצמה למדינה דיגיטלית מובילה
עקבו אחרינו בפייסבוק
מתח בין הודו לפקיסטן: איזון עדין בין ראשי נפץ גרעיניים לעוצמה צבאית
בעוד שהמתחים הצבאיים בין הודו לפקיסטן התגברו באופן דרמטי ביום רביעי, 7 במאי, והביאו למותם של לפחות 34 בני אדם, אור הזרקורים שוב פונה לשתי המעצמות בעלות הנשק הגרעיני הללו. בהסלמה חדשה של האלימות, שתי המדינות הפציצו זו את זו, וגרמו ל-26 הרוגים בצד הפקיסטני ו-12 בצד ההודי. מתח מחודש זה מגיע בהקשר מתוח ממילא לאחר הפיגוע ב-22 באפריל בקשמיר, שבניהול הודו, שם נהרגו 26 תיירים בתקיפה מזוינת שיוחסה על ידי ניו דלהי לאסלאמאבאד, טענה שהאחרונה הכחישה בתוקף.
בחזית הגרעינית, שתי המדינות כמעט שוות ערך. ההערכה היא שהודו מחזיקה בכ-172 ראשי נפץ גרעיניים, לעומת כ-170 בפקיסטן. עם זאת, דוקטרינות השימוש שלהן שונות. הודו התחייבה להשתמש בנשק הגרעיני שלה רק בתגובה לתקיפה, מה שנקרא דוקטרינת "אין שימוש ראשון". פקיסטן, מצידה, שומרת לעצמה את האפשרות של שימוש מקדים במקרה של איום "קיומי", כולל פלישה או כיתור צבאי, גורם שאין להתעלם ממנו ככל שפעולות האיבה מתגברות.
לפקיסטן טילים בליסטיים יבשתיים בעלי טווח של עד 2,000 ק"מ, כמו גם טילי שיוט אוויר-קרקע מדגם ראאד (Hatf-VIII) הפרוסים על מטוסי הקרב JF-17 Thunder שלה. להודו, מצידה, יש גם יכולת רב-תקיפה: אווירית, יבשתית ובמיוחד אוקיינית, הודות לשתי צוללות טילים בליסטיים המונעות בכוח גרעיני - INS Arihant ו-INS Arighaat - המסוגלות לירות טילי K-15 (750 ק"מ) או K-4 (3,500 ק"מ). יכולת זו מספקת להודו מה שנקרא הרתעה גרעינית "מכה שנייה", שקשה לנטרל.
לכוחות המזוינים של הודו יש כ-1.4 מיליון אנשי צוות פעילים, בהשוואה ל-700,000 של פקיסטן. מבחינת תקציב, הודו מקדישה 81.4 מיליארד דולר להגנה לשנת הכספים 2025-2026 (כ-1.9% מהתמ"ג שלה), מה שהופך אותה לתקציב הצבאי הרביעי בגודלו בעולם. פקיסטן, לעומת זאת, מקצה חלק גדול יותר מהתמ"ג שלה (2.6%) להגנה, עם כ-11 מיליארד דולר בשנת 2022.
באוויר, הודו מציבה למעלה מ-700 מטוסי קרב, כולל מטוסי סוחוי Su-30MKI, מיראז' 2000, רפאל (36 מטוסים), מיג-29 ומטוסי קרב מקומיים מסוג HAL Tejas. לפקיסטן יש כ-400 מטוסים, כולל מטוסי F-16 אמריקאים, מטוסי JF-17 Thunder שפותחו במשותף עם סין, מטוסי J-10C סיניים ומטוסי מיראז' III/V צרפתיים ישנים יותר. הבוקר, על פי איסלאמאבאד, חמישה מטוסי קרב הודים, כולל שלושה רפאל, הופלו במרחב האווירי השנוי במחלוקת כנקמה על תקיפות הודיות.
בשטח, להודו יש 3,740 טנקי קרב ראשיים וכמעט 9,743 כלי ארטילריה, בעוד שלפקיסטן יש 2,537 ו-4,619 בהתאמה. נתונים אלה משקפים יתרון מספרי ברור לניו דלהי, אך הסכסוך הנוכחי נותר מאופיין בסימטריה אסטרטגית חזקה עקב הרתעה גרעינית הדדית.
בעוד שתי המדינות ממשיכות לחילופי אש בגבול והמתחים מגיעים לרמה קריטית, הקהילה הבינלאומית, כולל צרפת, קוראת להרגעת הסלמה. אך לנוכח שתי מעצמות גרעיניות בעלות דוקטרינות מנוגדות והיסטוריה המאופיינת במספר סכסוכים מזוינים, יציבות האזור נותרה איתנה מאוד.
תגובות (0)