- 17:00יאהו משיקה אפליקציית הודעות חדשה המופעלת על ידי בינה מלאכותית לשיפור חווית המשתמש
- 16:30בית הדין הפלילי הבינלאומי מוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט
- 16:20הנפט ממריא כשהסכסוך באוקראינה מתגבר
- 16:00אירועים מרכזיים: מנוף אסטרטגי לאטרקטיביות של מרוקו
- 15:10מטוס ה"אקינסי" הטורקי מהווה "התקדמות איכותית" ביכולות הצבאיות של מרוקו
- 14:35Wi-Fi 8: תכונות חדשות מספקות חיבור אינטרנט מהיר ויציב יותר
- 14:05מחקר מראה ש-ChatGPT מתעלה על הרופאים באבחון מצבים רפואיים.
- 13:30מרוקו חתמה על חוזה עם משרד ההגנה האמריקני לתמיכה במערכות תכנון משימות עבור מטוסי F-16
- 13:05חברת גרין אנרג'י הדנית פותחת משרד בדכלה כחלק מהשקעותיה באנרגיות מתחדשות במרוקו
עקבו אחרינו בפייסבוק
סערה על סגירת שדות הגז בישראל בהחלטת חברות עקב המלחמה
ישנן שאלות רבות לגבי סגירת שדות גז ישראלים בהחלטת חברות עקב המלחמה. ביום ראשון האחרון דיווחה נאומד אנרגיה, המחזיקה ב-45% משדה לוויתן, שהוא שדה הגז השלישי בגודלו בישראל, כי במהלך התקופה האחרונה היו מספר סגירות מנע של הפקת גז מהשדה. לויתן הוא מיכל הגז הגדול ביותר מול חופי הכיבוש. הוא נמצא גם בבעלות רציו (15%) וחברת שברון האמריקאית (40%).
חשיבותה של החלטה זו נעוצה בעובדה שתחום זה מוטה לייצוא, ועיקר הייצור המוגבר משדה לויתן מוקצה למצרים ולירדן, בעוד שלסגירות המתרחשות לא צפויה השפעה גדולה על הישראלי. כַּלְכָּלָה. על פי דו"ח החברות, "בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות ובהסתמך, בין היתר, על שיקולים תפעוליים וטכניים של המערכת, המפעיל מעת לעת, בהתאם להוראות ההפעלה של אסדת הקידוח ונהלי הבטיחות שלה, את הייצור מה- מאגר לוויתן לפרקי זמן מסוימים".
באוקטובר אשתקד נסגר שדה תמר עם פרוץ המלחמה דיווח החברות היה שונה. תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-16% מהשדה שמפעילה שברון, כתבה כי סגירת תמר נבעה מהוראת משרד האנרגיה.
החלטה עצמית לסגור את לויתן
בדיווח השבוע על סגירת שדה לוויתן, לא צוין כי הדבר היה בהוראת משרד האנרגיה. משרד האנרגיה עצמו סירב להשיב על השאלה האם המשרד הוא הגורם האחראי על סגירת השדות או שחברות יכולות לפעול על פי שיקוליהן בלבד.
אתר "כלכליסט" הישראלי רואה בתמיהה את חוסר ההיענות, ההסתרה ואי מתן התשובות. כי בשנה שעברה הייתה תשובה פשוטה: משרד האנרגיה הורה לחברון להפסיק את הייצור ממתחם תמר. מכיוון שיש תקדים, לא ברור מדוע בחרו המשרד והחברות לפעול כך כעת.
מול חופי הכיבוש פועלים כיום שלושה מאגרי גז: לויתן המכיל כ-600 מיליארד מ"ק גז טבעי, תמר המכיל כ-300 מיליארד מ"ק וכריש המכיל כ-100 מיליארד מ"ק.
למרות שהגז הטבעי אחראי לייצור כ-70% מהחשמל במשק הישראלי, סגירת אחד משלושת מאגרי הגז לא אמורה להשפיע על אספקת החשמל. הסיבה היא שחלק גדול מהפקת הגז בישראל מיועד לייצוא, כך שבמקרה חירום שבו יש שיבושים באחד השדות, ניתן לצמצם את היצוא ולמלא את החסר. זה מה שקרה בתחילת המלחמה, כשתמר הייתה סגורה לחודש.
אולם בשבוע שעבר במשך מספר שעות ביום שלישי, במהלך מתקפת טילים מאיראן, הושבתו יחד שתי פלטפורמות, תמר ולווייתן, המופעלות על ידי שברון. מאגר כריש היה היחיד שסיפק למשק הישראלי גז לייצור חשמל באותן שעות. לא הייתה תחושה של מחסור בחשמל, בין היתר בגלל שזה היה שיא הקיץ, ואיתו ירד שיא הביקוש לחשמל, וגם בגלל שזה היה זמן קצר יחסית. עם זאת, לפי "כלכליסט", לאורך זמן לא ניתן להסתמך על אספקת ישראל לצרכיה השוטפים ממיכל גז אחד בלבד.
פלטפורמות גז הן מתקני תשתית קריטיים, והאיום עליהן עלה לכותרות פעמים רבות, עוד לפני המלחמה הנוכחית. אחד המקרים הבולטים היה ביולי 2022, כאשר הצבא הישראלי יירט מספר רחפנים, ששוגרו ככל הנראה על ידי חיזבאללה בפלטפורמת "שארק".
פלטפורמות גז ישראליות מאיימות
עם תחילת המלחמה גברו האיומים על פלטפורמות הגז, ובמספר דיווחים שונים, חלקם רק לפני שבוע, דווח על ניסיונות איום על פלטפורמות גז. מאגר הכריש נחשב לקרוב ביותר לגבול הימי עם חיזבאללה. בתחילת העשור אמרה לבנון כי חלק משטח השדה נמצא במים הכלכליים של לבנון.
איום הפגיעה בפלטפורמות הגז באותה תקופה הוביל להשקעה מסיבית בהגנה עליהן. לפי פרסומים שונים, משרד הביטחון השקיע 3 מיליארד שקל ברכישת ציוד ייעודי להגנה על פלטפורמות גז. מלבד עלות הרכישה, הפעלת הציוד להגנה על האסדות עולה כ-400 מיליון שקל בשנה. נתונים אלה מתייחסים לעלות ההגנה על אסדות הקידוח עוד לפני המלחמה.
למרות העלות הגבוהה שהושקעה בהגנה על פלטפורמות הגז, בראשית ימי המלחמה נסגר מאגר הגז הטבעי תמר, הרחק מדרום, למשך חודש שלם. הסיבה לסגירה הייתה שנזק לאסדת קידוח במהלך הפקת גז עלולה להיות הרסנית הרבה יותר מנזק לאסדת נכה.