עיתונאי מעזה: "אם נתניהו יעזוב, גם חמאס יעזוב"

10:30

עיתונאי פלסטיני מעזה הציע ששינוי בהנהגה הפוליטית של ישראל יכול להוביל לתוצאות רחבות לעתיד השטח הפלסטיני, וטען כי שלטון בנימין נתניהו והנוכחות של חמאס בעזה קשורים זה לזה.

בהתייחסות במהלך ראיון עם ערוץ טלוויזיה ישראלי, סמי עבאיד הביע את הדעה כי רבים מעזה מקווים לראות הנהגה פוליטית שונה בישראל, believing that such a development could open the door to a broader political transformation in the region.

שינוי פוליטי בישראל נתפס כנקודת מפנה

עבאיד טען כי העתיד הפוליטי של עזה אינו יכול להיות מופרד מההתפתחויות בישראל. בהערכה שלו, עזיבת נתניהו עשויה להתקיים במקביל לסיום שליטת חמאס על רצועת עזה.

הוא גם הביע תמיכה בגדי איזנקוט כראש ממשלה פוטנציאלי של הממשלה הישראלית הבאה, והביע ביטחון כי הרמטכ"ל לשעבר יכול להשיג את המנדט להקים קואליציה ממשלתית מנשיא יצחק הרצוג.

עבור עבאיד, עם זאת, השאלה המרכזית חורגת מזהות ראש ממשלת ישראל הבא. הוא הדגיש כי אוכלוסיית עזה מודאגת במיוחד מהמדיניות שיממש ממשלה חדשה כלפי השטח ותושביו.

אינטגרציה פוליטית רחבה יותר עבור אזרחי ערב

העיתונאי גם התייחס למעמד אזרחי ערב בחברה הישראלית, ותמך בהשתתפותם החזקה יותר במבנים הפוליטיים והמוסדיים של המדינה.

הוא טען כי מפלגות ערביות צריכות לקבל מקום בממשלה וקרא לאינטגרציה רחבה יותר של אזרחי ערב, כולל בתוך הצבא הישראלי.

לפי עבאיד, הכללה פוליטית רבה יותר והשתתפות שווה במוסדות המדינה עשויות לעזור להתמודד עם הפערים ולתרום ליחסים יציבים יותר בין הקהילות.

הוא הלך רחוק יותר והציע שאם תושבי עזה היו מחזיקים בכרטיסי זהות ישראליים, האזור עשוי לא היה לחוות את אותו מחזור של מלחמות.

ביקורת על חמאס וממשלת נתניהו

בהתייחסו להתקפות מה-7 באוקטובר 2023, עבאיד תיאר את מעשיהם של חמאס כטעות אסטרטגית גדולה שהביאה לתוצאות הרסניות עבור האוכלוסייה האזרחית בעזה.

בעוד שהוא מחזיק את הארגון אחראי על החלטותיו, הוא גם ציין את המדיניות שננקטה על ידי ממשלת נתניהו כחלק מהקשר הרחב יותר שסביב הסכסוך.

העיתונאי הבהיר את התנגדותו לחמאס, ותיאר את הארגון כמסגרת טרור והתרחק ממעשיו.

אוכלוסיית עזה ושאיפה לשלום

עבאיד טוען כי הרוב המוחלט של תושבי עזה רוצים לחיות בשלום, תוך הבחנה בין השאיפות של אזרחים רגילים לבין הבחירות הפוליטיות והצבאיות שנעשות על ידי ארגונים חמושים.

הערותיו משקפות תפיסה שממקדת שינוי פוליטי, הכללה מוסדית ואת עתיד השלטון בעזה במרכז כל מסלול פוטנציאלי לעבר יציבות.

בסופו של דבר, טיעונו מדגיש את האופי המחובר של הפוליטיקה הפנימית הישראלית ועצם עתיד השטח הפלסטיני, תוך הדגשת החשיבות של מסגרת פוליטית המסוגלת להגיב לציפיות של אזרחים משני הצדדים.