פשעי סייבר: יותר מ-60 מדינות חתמו על אמנת האו"ם
ציון דרך היסטורי הושג בהאנוי. ביום שבת, יותר משישים מדינות חתמו על אמנת האו"ם הראשונה המוקדשת למאבק בפשעי סייבר, וסימנה צעד משמעותי קדימה בשיתוף פעולה בינלאומי לנוכח תופעה הגדלה במהירות. טקסט זה, שנדון זמן רב ולעתים שנוי במחלוקת, הוצג ככלי מקיף נגד פשעים דיגיטליים, אך הוא עורר חששות כבדים בקרב תומכי חופש דיגיטלי וענקיות טכנולוגיה.
מסגרת משפטית בינלאומית זו שואפת לחזק את שיתוף הפעולה בין מדינות במאבק בפשעי מחשב, בין אם מדובר בפורנוגרפיית ילדים, הונאה פיננסית או הלבנת הון. לאחר אשרורה על ידי המדינות החתומות, היא תיכנס רשמית לתוקף. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בירך על כך כ"צעד חשוב" במאבק העולמי בפשיעה דיגיטלית, תוך שהוא חוזר וציין כי אמנה זו "היא רק ההתחלה".
בטקס, הדגיש מר גוטרש את חומרת האיום: "כל יום, הונאות מתוחכמות הורסות משפחות, גונבות ממהגרים ושואבות מיליארדי דולרים מהכלכלה שלנו. אנו זקוקים לתגובה עולמית חזקה ומקושרת".
אמנת האו"ם נגד פשעי סייבר, שהוצעה במקור על ידי רוסיה בשנת 2017 ואומצה בקונצנזוס בשנה שעברה לאחר משא ומתן ממושך, מפלגת עמוקות את הקהילה הבינלאומית. מתנגדיה חוששים שהיא עלולה להפוך לכלי של שליטה פוליטית ומעקב בינלאומי.
בין המבקרים הבולטים ביותר נמצאת סבהנאז ראשיד דיה, מייסדת מכון המחקר Tech Global Institute, המאמינה כי "הטקסט עלול לאלץ חברות לשתף מידע רגיש עם ממשלות, ולפתוח את הדלת להתעללות ולדיכוי קולות מתנגדים". היא מזהירה כי האמנה "משקפת פרקטיקות אופייניות למשטרים סמכותניים, המשמשות לעתים קרובות נגד עיתונאים ופעילים".
בעוד שכמה מומחים מכירים בצורך במסגרת עולמית לטיפול בעליית ההונאות המקוונות, במיוחד בדרום מזרח אסיה, הם מצביעים על אמצעי הגנה לא מספקים להגנה על זכויות אדם.
תריסר ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים, כולל Human Rights Watch, גינו "אמצעי הגנה חלשים" וטקסט ש"מאשר איסוף, אחסון וחילופי מידע מסיביים בין מדינות, לרעת פרטיות האזרחים".
קבוצות טכנולוגיה גדולות כמו מטה, דל ואינפוסיס הביעו גם הן דאגה. משלחתן, המורכבת מיותר מ-160 חברות, החרימה את טקס החתימה בהאנוי. נציגה, ניק אשטון-הארט, גינה אמנה שעשויה "להפליל חוקרי אבטחת סייבר" ו"לאפשר למדינות לשתף פעולה כדי להעניש כמעט כל פשע שירצו".
הוא ציין שכבר קיימת מסגרת בינלאומית: אמנת בודפשט בנושא פשעי סייבר, הנחשבת מאוזנת יותר ומכבדת יותר את חירויות היסוד.
הבחירה בווייטנאם לארח את חתימת האמנה לא הפסיקה לעורר תגובה מצד מגיני זכויות אדם. לדברי דבורה בראון מארגון Human Rights Watch, "רשויות וייטנאם משתמשות באופן קבוע בחקיקה כדי לצנזר ולהשתיק כל ביקורת מקוונת. בחירת מקום זו היא סמלית ומדאיגה".
לבסוף, מספר משקיפים מדגישים את השפעתה החזקה של רוסיה על ניסוח הטקסט. "מוסקבה בוודאי תברך על חתימת אמנה זו, אותה תמכה מההתחלה", אומרת דבורה בראון. "אך חלק ניכר מפשעי הסייבר העולמיים נובעים מרוסיה, ורוסיה מעולם לא נזקקה לאמנה כדי להילחם בהם בשטחה שלה."
ככל שהעולם הדיגיטלי הופך לזירה רווית סכסוכים יותר ויותר, אמנה זו מסמנת ניסיון חסר תקדים לרגולציה עולמית. אך בין שאיפות ביטחוניות לאיומים על חירויות, הגבול נראה שביר.
-
09:10
-
09:08
-
09:00
-
08:58
-
08:47
-
08:43
-
08:42
-
08:37
-
08:29
-
08:23
-
08:20
-
08:16
-
08:09
-
08:07
-
07:54
-
07:51
-
07:41
-
07:36
-
07:28
-
07:26
-
07:13
-
16:14
-
15:43
-
15:30
-
15:16
-
15:04
-
14:43
-
14:41
-
14:15
-
14:08
-
13:59
-
13:52
-
13:43
-
13:22
-
13:15
-
13:14
-
13:06
-
13:02
-
12:58
-
11:18
-
11:10
-
11:06
-
10:54
-
10:34
-
10:27
-
10:18
-
09:59
-
09:54
-
09:52
-
09:35
