קייב דוחפת להאיץ את שיחות השלום, משבחת את מאמצי טראמפ

Yesterday 16:29

שר החוץ של אוקראינה אמר כי ניתן לפתור את הסוגיות הקשות ביותר בשיחות השלום רק בפגישה פנים אל פנים בין מנהיגי אוקראינה ורוסיה, והוסיף כי רק לנשיא דונלד טראמפ יש את הכוח לתווך הסכם.

קייב רוצה להאיץ את המאמצים לסיים את המלחמה בת ארבע השנים ולנצל את המומנטום בשיחות בתיווך ארה"ב לפני שגורמים אחרים ייכנסו לתמונה, כמו קמפיין לבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקאי בנובמבר, אמר שר החוץ אנדריי סיביחה בראיון.

"רק טראמפ יכול לעצור את המלחמה", אמר סיביחה לרויטרס במשרדו בקייב, סמוך לנהר דנייפרו.

מתוך תוכנית שלום בת 20 נקודות שהיוותה את הבסיס למשא ומתן התלת-צדדי האחרון, רק "כמה" סעיפים נותרו פתוחים, אמר סיביחה. "הרגישים והקשים ביותר, שיש לטפל בהם ברמת המנהיגים".

בנושאים מרכזיים, כמו קרקעות, נראה כי שני הצדדים רחוקים זה מזה. רוסיה המשיכה לדרישתה שאוקראינה תוותר על 20% הנותרים מאזור דונייצק המזרחי, אותם נכשלה לכבוש במהלך שנים של לוחמה מתישה וקייב סירבה לו בתוקף.

אוקראינה רוצה גם שליטה על תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה - הגדולה ביותר באירופה - הנמצאת בשטח הכבוש על ידי רוסיה.

במהלך סבב שני של שיחות שלום תלת-צדדיות באבו דאבי השבוע, לא היה סימן לפריצת דרך, אם כי חילופי 314 שבויי מלחמה הסתיימו ביום חמישי - חילופי הדברים הראשונים מסוג זה מאז אוקטובר.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר לכתבים ביום שבת כי ארה"ב הציעה סבב שיחות חדש במיאמי בעוד שבוע, שקייב הסכימה לו.

"ההערכה שלי היא שיש לנו מומנטום, זה נכון", אמר סיביה, בתפקיד מאז 2024, בראיון שנערך ביום שישי. "אנחנו צריכים איחוד או גיוס של מאמצי השלום הללו, ואנחנו מוכנים להאיץ."

כמעט ארבע שנים לאחר פלישתה המלאה בפברואר 2022, רוסיה כובשת כמעט חמישית משטחה של אוקראינה - כולל חצי האי קרים וחלקים ממזרח אוקראינה שנכבשו לפני המלחמה - והרסה את רשת החשמל והחימום בהפצצות ממוקדות.

בשדה הקרב, אנליסטים אומרים שרוסיה כבשה רק כ-1.3% משטחה של אוקראינה מתחילת 2023. זלנסקי אמר ביום שבת שוושינגטון מקווה שהמלחמה תסתיים לפני הקיץ ואוקראינה הציעה תוכנית רצף, אך הוא לא סיפק פרטים.

מקורות מסרו לרויטרס ביום שישי כי גורמים אוקראינים וארה"ב דנו בלוח זמנים הכולל טיוטת עסקה עם רוסיה עד מרץ ומשאל עם עליה באוקראינה לצד בחירות במאי.

ערבויות ביטחון אמריקאיות חיוניות
אוקראינה מתמקדת בהשגת ערבויות ביטחון מערביות כדי להרתיע תוקפנות רוסית עתידית לאחר כניסת הפסקת אש לתוקף.

אמריקה, אמר סיביחה, אישרה לאוקראינה שהיא מוכנה לאשרר ערבויות ביטחון בקונגרס; לאחר מכן, הדבר יספק "מגבה" ביטחוני לתמיכה בהסכם השלום, למרות שאין כוחות אמריקאים בשטח באוקראינה.

"אני אישית לא מאמין, בשלב זה, בכל תשתית או ארכיטקטורה ביטחונית ללא האמריקאים... אנחנו חייבים שיהיו איתנו - והם בתהליך. זהו הישג עצום, עצום", אמר.

בהצהרה שפורסמה לאחר פגישה בפריז בחודש שעבר של "קואליציית המעוניינים" נאמר כי בעלות הברית ישתתפו במנגנון ניטור ואימות של הפסקת אש בהובלת ארה"ב. גורמים רשמיים אמרו שזה כנראה יכלול רחפנים, חיישנים ולוויינים, ולא כוחות אמריקאים.

שר החוץ אמר כי מדינות אחרות מעבר לבריטניה וצרפת, שתיהן כבר התחייבו בפומבי, אישרו את נכונותן לשלוח כוחות לאוקראינה ככוח הרתעה, אך הוא סירב לנקוב בזיהוין.

מלבד "מגפיים על הקרקע", אמר סיביה כי צריך להיות מנגנון בדומה לסעיף חמש של ברית נאט"ו, המסווג התקפה על מדינה חברה אחת כמתקפה על כולן.

החברות המוצעת של אוקראינה באיחוד האירופי תספק גם אלמנט נוסף של ביטחון, אמר. זלנסקי אמר שאוקראינה רוצה להצטרף לגוש בן 27 המדינות עד 2027 - דבר שידרוש רפורמות וחקיקה משמעותיות.

ביום שבת העלה זלנסקי חששות לגבי שיחות דו-צדדיות בין רוסיה לארה"ב, שלדבריו כללו הצעה ממוסקבה להשקעות של 12 טריליון דולר.

סיביה אמר שחלק מהדיונים הללו עלולים להשפיע על ריבונותה או ביטחונה של אוקראינה, וקייב לא תתמוך בשום עסקה כזו שנעשית בלעדיה.

הוא גם אמר כי החלטה של כל מדינה במסגרת הסכם שלום להכיר בריבונות רוסית על חצי האי קרים או על הדונבאס, לב ליבה התעשייתי המזרחי של אוקראינה, תהיה "בטלה מבחינה משפטית".

"לעולם לא נכיר בכך. וזו תהיה הפרה של החוק הבינלאומי", אמר סיביחה. "זה לא היה קשור לאוקראינה. זה קשור לעקרונות".