שתיקתה האסטרטגית של מרוקו לנוכח הסכסוך הישראלי-איראני מסקרנת
בעוד שההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן תופסת את תשומת הלב הבינלאומית, שחקן מרכזי באזור הים התיכון בולט בשתיקתו: מרוקו. רבאט, למרות שנורמלה רשמית עם תל אביב מאז 2020, בחרה שלא להגיב בפומבי להתפתחויות האחרונות בסכסוך. בחירה זו מעלה שאלות, אך היא חלק מגישה דיפלומטית שקולה בקפידה.
שתיקה לכאורה זו משקפת למעשה עמדה של זהירות אסטרטגית. מדיניות החוץ המרוקאית מאוזנת, פרגמטית ונזהרת שלא לפגוע באיזונים האזוריים והבינלאומיים המבטיחים את יציבותה. בעוד שממלכת צ'ריפיאן חיזקה את קשריה עם ישראל, במיוחד בתחומים הטכנולוגיים והביטחוניים, היא נמנעה מכל מעורבות במתיחות החמושה המטלטלת את המזרח התיכון. אין יישור צבאי מפורש או הצהרה חזקה: רבאט שומרת על קו ניטרליות מדוד.
מבחינה אזורית, איראן - למרות שהיא נושא לתלונות מרוקאיות ארוכות שנים, במיוחד עקב האשמות בתמיכת חיזבאללה בחזית פוליסריו - אינה מהווה איום ישיר על ביטחונה הלאומי של מרוקו. לכן, כניסה לעימות חזיתי עם טהרן לא תציע תועלת אסטרטגית מיידית ותסכן את המתיחות עם מעצמות אזוריות אחרות המקורבות לרפובליקה האסלאמית.
מבחינה פנימית, ממשלת מרוקו חייבת להתמודד גם עם דעת קהל רגישה לעניין הפלסטיני ולעתים קרובות מבקרת את ההתקרבות לישראל. בהקשר זה, כל תמיכה מפורשת במעצמה הנתפסת כמתנגשת עם האסלאם השיעי עלולה להחריף את המתחים החברתיים ולהחליש את הקונצנזוס הפוליטי.
מעבר לתחום הגיאופוליטי, רבאט מתמקדת כיום בסדרי עדיפויות פנימיים: יציבות מוסדית, צמיחה כלכלית, חיזוק השקעות והקלת האקלים החברתי. כל אלה הן מטרות שעלולות להיפגע על ידי נקיטת עמדה חזקה בסכסוך מרוחק ונפיץ. לכן, בחירה זו של שתיקה אינה התחמקות, אלא תרגיל בדיפלומטיה ערמומית. על ידי סירובה להיגרר למחנה זה או אחר, מרוקו טוענת לאוטונומיה האסטרטגית, שומרת על האינטרסים הרב-ממדיים שלה ומטפחת תדמית כשחקן אזורי אחראי, בשולי הקיטוב האכזרי השורר את המזרח התיכון.
-
11:32
-
11:15
-
11:00
-
11:00
-
10:42
-
10:25
-
10:10
-
09:47
-
09:47
-
09:32
-
09:15
-
21:00
-
20:32
-
20:15
-
20:00
-
19:40
-
19:19
-
19:00
-
18:35
-
18:15
-
18:00
-
17:30
-
17:15
-
16:50
-
16:33
-
16:16
-
16:00
-
15:42
-
15:25
-
15:10
-
14:47
-
14:32
-
14:15
-
14:00
-
13:40
-
13:20
-
13:05
-
12:45
-
12:30
-
12:12
