- 17:08מרוקו מאשררת מחדש בדקר את תמיכתה הבלתי מעורערת בעניין הפלסטיני ובמעמדו של אל-קודס
- 15:52מרוקו שומרת על מקומה ה-12 בדירוג פיפ"א ונשארת המובילה באפריקה והערבית
- 15:38מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד תיירותי עולמי בשנת 2025
- 14:23תחת הנהגת המלוכה, מרוקו מאשררת מחדש את מחויבותה הבלתי מעורערת לאל-קודס בדקר
- 12:22תעשיית האווירונאוטיקה: אמבראר נכנסת לשלב חדש של שיתוף פעולה עם מרוקו
- 11:28שותפות מדעית חדשה בין מרוקו לאיים הקנריים לקידום מחקר וחדשנות
- 11:11מרוקו וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מחזקות את שיתוף הפעולה לתמיכה בדיג בקנה מידה קטן
- 10:43מרוקו, מודל ליציבות אנרגטית לנוכח משברי החשמל בעולם הערבי
- 10:20מרקש: לקראת שותפות כלכלית אטלנטית חזקה יותר בין מרוקו לברזיל
עקבו אחרינו בפייסבוק
ספרד ומרוקו: מנהרת גיברלטר חוזרת לקדמת הבמה
פרויקט המנהרות מתחת למיצר גיברלטר, חלום בן יותר מארבעה עשורים, עולה מחדש עם יוזמה חדשה של ממשלת ספרד. לפי התקשורת הספרדית, יצאה לדרך קול מכרזים לרכישת ארבעה סיימומטרים, שנועדו לחקור את קרקעית הים של מיצר גיברלטר. גישה זו היא חלק מהפרויקט לבניית מנהרה המקשרת בין ספרד למרוקו, רעיון שראשיתו ב-1980.
חברת המחקר הספרדית לתקשורת קבועה על פני מיצר גיברלטר (SECEGSA), בפיקוח משרד התחבורה והניידות בת-קיימא, פרסמה קול קורא זה בפלטפורמת הרכש הציבורי. לאחר שנרכשו ונמסרו למכון המלכותי ולמצפה הכוכבים הימי של סן פרננדו (קדיז), התקנים אלה יאפשרו ביצוע מחקר סייסמוטקטוני במצר גיברלטר "קפטן מנואל קטלאן מורולון" למשך שישה חודשים.
פרויקט הקישור הקבוע של אירופה-אפריקה הסתיים בתחילה ב-1980 בין ספרד למרוקו. באותה תקופה הוקמו שתי חברות לאומיות כדי לחקור את כדאיות הפרויקט: SECEGSA בצד הספרדי והאגודה הלאומית לחקר מיצר גיברלטר (SNED) בצד המרוקאי. פרויקט שאפתני זה נועד ליצור קשר ישיר בין שתי היבשות, ובכך לאפשר חילופי מסחר ותרבות.
רכישת מדי סיימו אלה מסמנת שלב חשוב בחידוש המחקרים בפרויקט זה. סיסמומטרים הם מכשירים חיוניים להבנת המבנה הגיאולוגי והפעילות הסייסמית של קרקעית הים. הנתונים שנאספו יאפשרו להעריך טוב יותר את הסיכונים והאתגרים הטכניים הקשורים לבניית מנהרה מתחת למיצר גיברלטר.
מיצר גיברלטר, המפריד בין אירופה לאפריקה, הוא מעבר אסטרטגי לסחר ימי. בניית מנהרה מתחת למיצר זה עשויה לחולל מהפכה בתחבורה בין שתי היבשות, ולהפחית במידה ניכרת את זמני הנסיעה והעלויות הלוגיסטיות. עם זאת, הפרויקט מציג גם אתגרים טכניים וסביבתיים גדולים, במיוחד בשל העומק והמורכבות הגיאולוגית של המיצר.
תחייתו של הפרויקט הזה מעוררת עניין הולך וגובר, הן בספרד והן במרוקו. התקדמות טכנולוגית ושיטות הנדסיות חדשות עשויות להפוך את בניית מנהרה כזו לאפשרית יותר כיום מאשר לפני ארבעה עשורים. ממשלות שתי המדינות נראות נחושות לבחון את כל האפשרויות כדי להפוך את החלום הממושך הזה למציאות.