- 13:00צינור הגז מרוקו-ניגריה: פרויקט אסטרטגי הנכנס לשלב מכריע בשנת 2025
- 11:27מרוקו מחזקת את שותפותה הביטחונית עם דרום קוריאה
- 09:25כוחות שמירת שלום מרוקאים משחזרים כביש חיוני ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו
- 08:10מרוקו ומצרים מחזקות את השותפות הכלכלית שלהן באמצעות משלחת עסקית שאפתנית לקהיר
- 07:35הפורום הכלכלי העולמי משבח את ניסיונו של אקול 1337, מודל מרוקאי לחדשנות חינוכית דיגיטלית
- 20:36מרוקו מובילה את רשימת יעדי הקיץ המועדפים על הצרפתים, עם 38% מהמבקרים.
- 19:08מרוקו וספרד: שותפות אסטרטגית לגישה לשווקים במערב אפריקה
- 18:12השותפות המרוקאית-אמריקאית: יחסים היסטוריים שחודשו באמצעות שיתוף פעולה ופיתוח
- 14:09פורום העסקים המרוקאי-מצרי ייפתח בקהיר כדי לדון בקידום הסחר בין שתי המדינות.
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו: חלוצה בגישה המקשרת בין המאבק בשחיתות ובזכויות אדם
מרוקו בולטת בזירה הבינלאומית באימוץ גישה חדשנית המשלבת מאבק בשחיתות וכיבוד זכויות אדם. מיצוב זה הודגש בז'נבה במהלך סמינר שאורגן על ידי מועצת זכויות האדם (CDH), שבו פירט ראצ'יד מדואר, סגן נשיא ה-National Instance of Probition, Prevention and Fight against Corruption (INPPLC), את פעולות הממלכה.
פעולות קונקרטיות המשרתות את האזרחים
אחד מעמודי התווך של גישה זו טמון באסטרטגיה הלאומית נגד שחיתות, תוכנית שאפתנית שמטרתה לשפר את השירותים הציבוריים. יוזמה זו מפשטת הליכים מינהליים תוך חיזוק זכויות האזרחים לדווח על פרקטיקות מושחתות המשפיעות על זכויות חיוניות כגון בריאות, חינוך או סביבה בריאה.
מרוקו אימצה גם חוקי דגל, כולל חוק מס' 37.10 להגנה על קורבנות ועדי שחיתות, וכן חוק מס' 31.13, המבטיח גישה למידע ציבורי. צעדים אלו מסייעים לחיזוק השקיפות והאמון בין האזרחים למוסדות הציבור.
תפקיד המפתח של מעורבות אזרחים
לדברי מר מדואר, מעורבות אזרחים היא ציר מרכזי במאבק הזה. היא מושתתת על שני נדבכים מהותיים: מחד גיסא ביסוס מדיניות ציבורית אפקטיבית ומאידך גיסא הגברת המודעות בקרב האזרחים לסכנות השחיתות. היבט שני זה מעודד את החברה האזרחית לדחות באופן אקטיבי את הפרקטיקות הללו, ובכך ליצור מחסום חברתי אמיתי מפני התעללות.
חזון גלובלי לפוסט-מגיפה
הסמינר, בראשות שגריר מרוקו באו"ם בז'נבה, איפשר לדון בסינרגיות בין המאבק בשחיתות לבין זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, במיוחד בהקשר של ההתאוששות שלאחר קוביד. אירוע זה, שאורגן במסגרת החלטה 53/17 של מועצת זכויות האדם, הדגיש שיטות עבודה וחידושים מומלצים הדרושים כדי ליישר את שתי היעדים הללו בפרספקטיבה בת קיימא.
מרוקו ממחישה אפוא את החשיבות של ממשל פרואקטיבי, שבו שקיפות וכיבוד זכויות אדם משתלבים בבניית חברה שוויונית יותר.
תגובות (0)