- 10:01המלך מוחמד השישי שולח את ברכותיו לדונלד טראמפ ומאשרר מחדש את עוצמת השותפות המרוקאית-אמריקאית
- 09:12מרוקו מגדירה מחדש את אסטרטגיית הסחר שלה לצמיחה כוללנית יותר
- 08:29מרוקו ממנה 22 קונסולים כלליים חדשים לחיזוק דיפלומטיית ההסברה שלה
- 17:30אוקמוטו היפני משבח את הפוטנציאל של מרוקו בתעשיית משחקי הווידאו
- 16:00תחת הדחף של החזון המלכותי, מרוקו מבססת את עצמה כשחקנית אסטרטגית בניהול בינה מלאכותית.
- 14:58גואטמלה מאשררת מחדש את תמיכתה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו לסהרה
- 12:30מרוקו מצטרפת למעגל המובילים העולמיים בייצור סוללות ליתיום-יון
- 11:56מרוקו נבחרה פה אחד מחדש למועצה המבצעת של הוועד האוקיאנוגרפי הבין-ממשלתי של אונסק"ו עד 2027
- 11:15האם ארצות הברית שוקלת להעביר את בסיסיה הצבאיים מספרד למרוקו?
עקבו אחרינו בפייסבוק
צינור הגז ניגריה-מרוקו: פרויקט אסטרטגי לעתיד האנרגיה של אפריקה
שר המדינה של ניגריה לפיתוח תעשיית הפלדה, אובה מייגארי אחמדו, תיאר את פרויקט צינור הגז ניגריה-מרוקו כ"אסטרטגי לעתיד האנרגיה והכלכלה באפריקה". השר הדגיש בהצהרה שפורסמה ביום שישי, 24 בינואר, בחשבונו במצע "X", כי יוזמה שאפתנית זו, הנתמכת על ידי הנשיא בולה אחמד טינובו, באה במסגרת חזון ארוך טווח שמטרתו לחזק את העצמאות. ואחדות היבשת.
צינור זה נועד להעביר גז טבעי מניגריה למרוקו, העובר דרך מספר מדינות במערב אפריקה, כדי לעמוד באתגרי האנרגיה ולשפר את האינטגרציה האזורית. אובה מייגארי אחמדו אמר שהפרויקט יתרום ל"גיוון מקורות האנרגיה, תמיכה בצמיחה כלכלית בת קיימא וחיזוק מעמדה של ניגריה כשחקנית מרכזית במגזר האנרגיה של אפריקה".
בנוסף להשפעתו האנרגטית, הצינור מהווה כלי לשינוי כלכלי וחברתי, כאשר השר מציין כי הקמתו והפעלתו יספקו הזדמנויות עבודה רבות, יחזקו את התעשייה המקומית ויתמכו ביציבות כלכלית וחברתית במדינות המעורבות.
תשתית זו נתפסת גם כאמצעי להגברת שיתוף הפעולה בין מדינות אפריקה, על ידי אספקת משאב אנרגיה מרכזי ושיפור הקישוריות בשוק.
עם שאיפתו מרחיקת הלכת, צינור הגז ניגריה-מרוקו עשוי להפוך לסמל של אינטגרציה אפריקאית ופתרון לאתגרי האנרגיה של היבשת.
מהצד המרוקאי, אמינה בנקאדרה, מנכ"לית המשרד הלאומי לפחמימנים ומכרות, המפקחת על פרויקט אסטרטגי זה, אישרה בראיון שנערך לאחרונה ל"מרכז המדיניות לדרום החדש" שפורסם ביוטיוב, כי הפרויקט עשה משמעותי התקדמות, ומסבירה: "הסתיימו מחקרי היתכנות והנדסה מפורטת בשני שלבים."
היא הוסיפה כי מחקרי השפעה סביבתיים, הנחוצים למימון ועמידה בדרישות התורמים, נערכים כבר שנה. הצינור ישתרע על פני 5,500 קילומטרים, ויתבסס במידה רבה על תוואי ימי לדקהלה, ולאחר מכן יתפרש יבשתי לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי המרוקאי כדי להתחבר לצינור הגז מגרב-אירופה.
Benkhadra אישר כי הנתונים הזמינים מצביעים על היתכנות ותחרותיות של הפרויקט, במיוחד בהשוואה לגז טבעי נוזלי מבחינת עלות, קיבולת ותחבורה. הפרויקט כולל שיתוף פעולה עם מדינות כמו הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, מאוריטניה ומדינות החוף. הסכם בין-ממשלתי צפוי להיחתם בקרוב בין ראשי המדינות הנוגעים בדבר.
הפרויקט מחולק לשלושה חלקים עיקריים: הראשון הוא החלק הדרומי, הנוגע להארכת צינור הגז הנוכחי המקשר בין ניגריה לגאנה עד לחוף השנהב, ולאחר מכן החלק הצפוני, הכולל את סנגל, מאוריטניה ומרוקו, עם חיבור לצינור הגז מגרב-אירופה לאספקת אירופה, ולבסוף החיבור המרכזי על ידי חיבור חלקי הביניים יחד.
פרויקט זה הוא תוצאה של החזון האסטרטגי של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי ונשיא ניגריה לשעבר מוחמדו בוהארי. הפרויקט נועד לשפר את הגישה לאנרגיה במדינות בהן הוא עובר, שבחלקן יש פחות מ-40% חשמל. זה גם יתרום לגירוי מגזרים כלכליים שונים, יצירת הזדמנויות עבודה והגברת הצמיחה הכלכלית.
למרות האתגרים, האופטימיות שוררת, כפי שהביעה אמינה בנקאדרה באומרו, "אתגרים רבים התגברו, ואחרים עדיין מגיעים". נמשיך במאמצים להשיג את הפרויקט האסטרטגי המבטיח הזה".
תגובות (0)