- 16:43מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות בעסקת אנרגיית רוח בשווי 10 מיליארד דולר במדבר סהרה
- 16:00מרוקו וברזיל מחזקות את הברית הכלכלית ביניהן במרקש
- 15:44לונדון מאשרת את הלגיטימיות של הסכמי הסחר שלה עם רבאט ואת ריבונות הממלכה על מחוזותיה הדרומיים
- 15:15מרוקו בין סין לאיחוד האירופי: איזון אסטרטגי במרוץ למתכות קריטיות
- 14:57מרוקו מעדכנת את פרופיל אבטחת הסייבר שלה בפורטל האומות המאוחדות
- 14:30מרוקו מכינה משטר מס פרוגרסיבי לוויסות מטבעות קריפטוגרפיים עד 2026
- 14:21מרוקו וברזיל: שותפות אסטרטגית לצמיחה משותפת ופיתוח בר-קיימא
- 13:45תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) תומכת בצמיחת יזמות ירוקה וכוללנית במרוקו
- 12:03מרוקו מעבירה הילוך: ייצור הרכב מזנק ב-36%, בדרכה למנהיגות אפריקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
צינור הגז ניגריה-מרוקו: פרויקט אסטרטגי לעתיד האנרגיה של אפריקה
שר המדינה של ניגריה לפיתוח תעשיית הפלדה, אובה מייגארי אחמדו, תיאר את פרויקט צינור הגז ניגריה-מרוקו כ"אסטרטגי לעתיד האנרגיה והכלכלה באפריקה". השר הדגיש בהצהרה שפורסמה ביום שישי, 24 בינואר, בחשבונו במצע "X", כי יוזמה שאפתנית זו, הנתמכת על ידי הנשיא בולה אחמד טינובו, באה במסגרת חזון ארוך טווח שמטרתו לחזק את העצמאות. ואחדות היבשת.
צינור זה נועד להעביר גז טבעי מניגריה למרוקו, העובר דרך מספר מדינות במערב אפריקה, כדי לעמוד באתגרי האנרגיה ולשפר את האינטגרציה האזורית. אובה מייגארי אחמדו אמר שהפרויקט יתרום ל"גיוון מקורות האנרגיה, תמיכה בצמיחה כלכלית בת קיימא וחיזוק מעמדה של ניגריה כשחקנית מרכזית במגזר האנרגיה של אפריקה".
בנוסף להשפעתו האנרגטית, הצינור מהווה כלי לשינוי כלכלי וחברתי, כאשר השר מציין כי הקמתו והפעלתו יספקו הזדמנויות עבודה רבות, יחזקו את התעשייה המקומית ויתמכו ביציבות כלכלית וחברתית במדינות המעורבות.
תשתית זו נתפסת גם כאמצעי להגברת שיתוף הפעולה בין מדינות אפריקה, על ידי אספקת משאב אנרגיה מרכזי ושיפור הקישוריות בשוק.
עם שאיפתו מרחיקת הלכת, צינור הגז ניגריה-מרוקו עשוי להפוך לסמל של אינטגרציה אפריקאית ופתרון לאתגרי האנרגיה של היבשת.
מהצד המרוקאי, אמינה בנקאדרה, מנכ"לית המשרד הלאומי לפחמימנים ומכרות, המפקחת על פרויקט אסטרטגי זה, אישרה בראיון שנערך לאחרונה ל"מרכז המדיניות לדרום החדש" שפורסם ביוטיוב, כי הפרויקט עשה משמעותי התקדמות, ומסבירה: "הסתיימו מחקרי היתכנות והנדסה מפורטת בשני שלבים."
היא הוסיפה כי מחקרי השפעה סביבתיים, הנחוצים למימון ועמידה בדרישות התורמים, נערכים כבר שנה. הצינור ישתרע על פני 5,500 קילומטרים, ויתבסס במידה רבה על תוואי ימי לדקהלה, ולאחר מכן יתפרש יבשתי לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי המרוקאי כדי להתחבר לצינור הגז מגרב-אירופה.
Benkhadra אישר כי הנתונים הזמינים מצביעים על היתכנות ותחרותיות של הפרויקט, במיוחד בהשוואה לגז טבעי נוזלי מבחינת עלות, קיבולת ותחבורה. הפרויקט כולל שיתוף פעולה עם מדינות כמו הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, מאוריטניה ומדינות החוף. הסכם בין-ממשלתי צפוי להיחתם בקרוב בין ראשי המדינות הנוגעים בדבר.
הפרויקט מחולק לשלושה חלקים עיקריים: הראשון הוא החלק הדרומי, הנוגע להארכת צינור הגז הנוכחי המקשר בין ניגריה לגאנה עד לחוף השנהב, ולאחר מכן החלק הצפוני, הכולל את סנגל, מאוריטניה ומרוקו, עם חיבור לצינור הגז מגרב-אירופה לאספקת אירופה, ולבסוף החיבור המרכזי על ידי חיבור חלקי הביניים יחד.
פרויקט זה הוא תוצאה של החזון האסטרטגי של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי ונשיא ניגריה לשעבר מוחמדו בוהארי. הפרויקט נועד לשפר את הגישה לאנרגיה במדינות בהן הוא עובר, שבחלקן יש פחות מ-40% חשמל. זה גם יתרום לגירוי מגזרים כלכליים שונים, יצירת הזדמנויות עבודה והגברת הצמיחה הכלכלית.
למרות האתגרים, האופטימיות שוררת, כפי שהביעה אמינה בנקאדרה באומרו, "אתגרים רבים התגברו, ואחרים עדיין מגיעים". נמשיך במאמצים להשיג את הפרויקט האסטרטגי המבטיח הזה".