- 18:16דיווח ישראלי חושף "הפתעה" בנוגע לסוגיית ההדלפות בלשכת נתניהו
- 08:03לופטהנזה מאריכה את השעיית טיסותיה לישראל עד ה-15 בדצמבר
- 11:30ישראל ממליצה לאזרחיה לא להשתתף במשחק בפריז לאחר האירועים באמסטרדם
- 07:44ערב הסעודית מארחת פסגה ערבית-אסלאמית לדיון בהתפתחויות במלחמת ישראל בעזה ובלבנון
- 11:00צרפת מתכוונת להחזיר את שגריר ישראל אליה
- 09:30אדריכל ההכרה בסהרה המרוקאית מונה להחזיק בתיק של משרד החוץ האמריקאי
- 10:31נתניהו חושש מ"נקמתו של ביידן" בהמשך שלטונו
- 12:00סכסוך בעזה: ישראל כץ מחליף את יואב גלנט בהגנה
- 11:32חשפו את זהותו של ראש משרד הקישור הישראלי במרוקו החדש
עקבו אחרינו בפייסבוק
הכלכלה הישראלית בסכנה חמורה ככל שהמלחמה מתרחבת
רייצ'ל צ'ייסון, ראש לשכת הוושינגטון פוסט במערב אפריקה, אמרה כי הכלכלה הישראלית נקלעה ל"סכנה קיצונית" עם התרחבות המלחמה והסלמה בעלויות הפעולות הצבאיות, במיוחד לאחר שעשרות אלפי חברות ישראליות סגרו את דלתות, בזמן שחיילי מילואים נאבקים כדי ליישב את חייהם המקצועיים והשירות הצבאי.
מהדיווח שפורסם בעיתון ביום חמישי עולה כי כלכלת ישראל הייתה עדה להורדת דירוג האשראי ולהתכווצות חדה בתוצר המקומי הגולמי, בעוד מספר הולך וגדל של חברות ומשרות מועברות לחו"ל. בעוד שתעשיית ההיי-טק הענקית במשק הישראלי נותרה עמידה, ענפי הבנייה והחקלאות, הנשענים במידה רבה על פלסטינים שהכיבוש ביטלו את היתרי העבודה שלהם בעקבות מבצע שיטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר 2023, סבלו קשות. מושפע.
בהקשר זה התייחס הכותב לנתונים שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוני האחרון, בהם ירדה התיירות ביותר מ-75%, מה שהוביל לסגירת חלונות ראווה רבים ברחובות שהיו תמיד הומים בעיר העתיקה בירושלים. . בינתיים, הוצאות הביטחון הוכפלו לפחות, כאשר הבנק המרכזי של ישראל הזהיר כי המלחמה עלולה לעלות 67 מיליארד דולר עד 2025, תחזית שקדמה להסלמה הישראלית האחרונה בלבנון ולגיוס שתי חטיבות מילואים לחזית הצפונית ביום רביעי.
הכותב ציטט את דן בן דוד, העומד בראש קרן שורש למחקר חברתי וכלכלי, שאמר כי הכלכלה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה אלא אם הממשלה תתעורר, בהתחשב בכך שהממשלה כעת "מנותקת לחלוטין מכל דבר אחר מלבד מלחמה ושם אין סוף באופק."
כלכלת ישראל משלמת את המחיר עבור "אם כל המלחמות"
עוד מציין צ'ייסון כי בעלי עסקים אמרו כי לקוחות בינלאומיים החלו להביע דאגות לגבי הכלכלה הישראלית בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, אז ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להחליש את בית המשפט העליון, מה שהוביל להפגנות המוניות ולחששות לגבי עוצמת הדמוקרטיה בישראל. .
ביניהם שגיא אליהו, מנכ"ל חברת התוכנה KMS Lighthouse, שאמר כי ב-7 באוקטובר הביעו הלקוחות את אהדתם, אך הוסיפו: "למחרת החלו לשאול על נהלים ותוכניות זהירות "אלו שאלות הוגנות. אליהו ציין כי חלק מתגובתה של החברה המונה 200 עובדים הייתה האצת גיוס עובדים מחוץ למדינה, תוך הוספת 30 עובדים בשנה האחרונה בפורטוגל ובסרביה. מתוך 80 עובדיו המתגוררים בישות הכיבוש, אחד היה כל כך מוטרד מהתנהלות הממשלה במלחמה שהוא היגר לקנדה, ושניים אחרים שוקלים לעזוב.
דני בהר, עמית בכיר במרכז לפיתוח גלובלי, מצידו אמר כי הכלכלה הישראלית בדרך כלל עמידה מול סכסוכים, בהתחשב בכך שהתרומה האדירה של ישראל לחדשנות ולטכנולוגיה יצרה תרבות סטארט-אפ אדירה, שהופכת את המדינה יעד למחקר ופיתוח בינלאומי, אבל הוא גם אמר ש"המלחמה הזו מרגישה כמו אם כל המלחמות, מה שאומר שהיא יקרה והכסף צריך להגיע מאיפשהו".
הוא גם אמר כי חלק מהאתגר הוא שהממשלה לא מוכנה לקצץ בכסף המשמש למימון תכניות חברתיות, לרבות לימודי דת לציבור החרדי בישראל, מתוך ידיעה שהסבסוד לא פופולרי בקרב חילונים ישראלים, בעוד המפלגות האורתודוקסיות. הקיצוניות מהווה נדבך יסוד בקואליציה השלטת בראשות בנימין נתניהו.
בהקשר זה, ה"וושינגטון פוסט" מצטט את הכלכלן בן דוד שמציין כי אנשי מקצוע במשרד האוצר, ובראשם פעיל הימין הקיצוני המתנחלים בצלאל סמוטריץ', מתוסכלים מהממשלה, שלדעתם מתמקדת יותר בפיוס תומכיה במקום בתמיכה. הכלכלה.
הדיווח ב"וושינגטון פוסט" מסיק כי בזמנים שקטים יותר, המאפייה המשפחתית של איימן שוואר בעיר העתיקה בירושלים הייתה עמוסה בתיירים. בשבתות היו תורים מחוץ לדלת ומדפים מלאים במאפים. אבל מאז 7 באוקטובר, היו רק לקוחות מעטים, אמר שוואר, פלסטיני אזרח ישראל שאמר שמשפחתו מנהלת את המאפייה כבר מאות שנים.