- 14:30מרוקו בלב שותפות אסטרטגית עם סין והאיחוד האירופי לפיתוח תעשייה ירוקה
- 14:00סר ליאם פוקס: ממלכת מרוקו, שותפה מרכזית של בריטניה
- 13:47מרוקו מחזקת את שותפותה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) לשילוב כורים מודולריים קטנים במעבר האנרגיה שלה
- 11:30המלך מוחמד השישי מברך את היום הלאומי הצרפתי ומאשרר מחדש את עוצמת השותפות האסטרטגית עם פריז
- 23:47צינור הגז מרוקו-ניגריה: אתגר אסטרטגי אפריקאי למעבר אנרגטי עולמי
- 16:26מרוקו מחזקת את מעמדה כיעד עולמי מוביל לתיירות ידידותית לסביבה ובת קיימא
- 13:29מרוקו מבססת את עצמה כמעצמה תעשייתית אסטרטגית עבור אפריקה ואירופה
- 11:22קו ספנות חדש בין מרוקו לערב הסעודית יגביר את הסחר ויקצץ את זמני המעבר
- 09:50מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות מחזקות חדשנות בהסכם קניין תעשייתי
עקבו אחרינו בפייסבוק
ספרד ומרוקו: מנהרת גיברלטר חוזרת לקדמת הבמה
פרויקט המנהרות מתחת למיצר גיברלטר, חלום בן יותר מארבעה עשורים, עולה מחדש עם יוזמה חדשה של ממשלת ספרד. לפי התקשורת הספרדית, יצאה לדרך קול מכרזים לרכישת ארבעה סיימומטרים, שנועדו לחקור את קרקעית הים של מיצר גיברלטר. גישה זו היא חלק מהפרויקט לבניית מנהרה המקשרת בין ספרד למרוקו, רעיון שראשיתו ב-1980.
חברת המחקר הספרדית לתקשורת קבועה על פני מיצר גיברלטר (SECEGSA), בפיקוח משרד התחבורה והניידות בת-קיימא, פרסמה קול קורא זה בפלטפורמת הרכש הציבורי. לאחר שנרכשו ונמסרו למכון המלכותי ולמצפה הכוכבים הימי של סן פרננדו (קדיז), התקנים אלה יאפשרו ביצוע מחקר סייסמוטקטוני במצר גיברלטר "קפטן מנואל קטלאן מורולון" למשך שישה חודשים.
פרויקט הקישור הקבוע של אירופה-אפריקה הסתיים בתחילה ב-1980 בין ספרד למרוקו. באותה תקופה הוקמו שתי חברות לאומיות כדי לחקור את כדאיות הפרויקט: SECEGSA בצד הספרדי והאגודה הלאומית לחקר מיצר גיברלטר (SNED) בצד המרוקאי. פרויקט שאפתני זה נועד ליצור קשר ישיר בין שתי היבשות, ובכך לאפשר חילופי מסחר ותרבות.
רכישת מדי סיימו אלה מסמנת שלב חשוב בחידוש המחקרים בפרויקט זה. סיסמומטרים הם מכשירים חיוניים להבנת המבנה הגיאולוגי והפעילות הסייסמית של קרקעית הים. הנתונים שנאספו יאפשרו להעריך טוב יותר את הסיכונים והאתגרים הטכניים הקשורים לבניית מנהרה מתחת למיצר גיברלטר.
מיצר גיברלטר, המפריד בין אירופה לאפריקה, הוא מעבר אסטרטגי לסחר ימי. בניית מנהרה מתחת למיצר זה עשויה לחולל מהפכה בתחבורה בין שתי היבשות, ולהפחית במידה ניכרת את זמני הנסיעה והעלויות הלוגיסטיות. עם זאת, הפרויקט מציג גם אתגרים טכניים וסביבתיים גדולים, במיוחד בשל העומק והמורכבות הגיאולוגית של המיצר.
תחייתו של הפרויקט הזה מעוררת עניין הולך וגובר, הן בספרד והן במרוקו. התקדמות טכנולוגית ושיטות הנדסיות חדשות עשויות להפוך את בניית מנהרה כזו לאפשרית יותר כיום מאשר לפני ארבעה עשורים. ממשלות שתי המדינות נראות נחושות לבחון את כל האפשרויות כדי להפוך את החלום הממושך הזה למציאות.