- 16:43מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות בעסקת אנרגיית רוח בשווי 10 מיליארד דולר במדבר סהרה
- 16:00מרוקו וברזיל מחזקות את הברית הכלכלית ביניהן במרקש
- 15:44לונדון מאשרת את הלגיטימיות של הסכמי הסחר שלה עם רבאט ואת ריבונות הממלכה על מחוזותיה הדרומיים
- 15:15מרוקו בין סין לאיחוד האירופי: איזון אסטרטגי במרוץ למתכות קריטיות
- 14:57מרוקו מעדכנת את פרופיל אבטחת הסייבר שלה בפורטל האומות המאוחדות
- 14:30מרוקו מכינה משטר מס פרוגרסיבי לוויסות מטבעות קריפטוגרפיים עד 2026
- 14:21מרוקו וברזיל: שותפות אסטרטגית לצמיחה משותפת ופיתוח בר-קיימא
- 13:45תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) תומכת בצמיחת יזמות ירוקה וכוללנית במרוקו
- 12:03מרוקו מעבירה הילוך: ייצור הרכב מזנק ב-36%, בדרכה למנהיגות אפריקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
שתיקתה האסטרטגית של מרוקו לנוכח הסכסוך הישראלי-איראני מסקרנת
בעוד שההסלמה הצבאית בין ישראל לאיראן תופסת את תשומת הלב הבינלאומית, שחקן מרכזי באזור הים התיכון בולט בשתיקתו: מרוקו. רבאט, למרות שנורמלה רשמית עם תל אביב מאז 2020, בחרה שלא להגיב בפומבי להתפתחויות האחרונות בסכסוך. בחירה זו מעלה שאלות, אך היא חלק מגישה דיפלומטית שקולה בקפידה.
שתיקה לכאורה זו משקפת למעשה עמדה של זהירות אסטרטגית. מדיניות החוץ המרוקאית מאוזנת, פרגמטית ונזהרת שלא לפגוע באיזונים האזוריים והבינלאומיים המבטיחים את יציבותה. בעוד שממלכת צ'ריפיאן חיזקה את קשריה עם ישראל, במיוחד בתחומים הטכנולוגיים והביטחוניים, היא נמנעה מכל מעורבות במתיחות החמושה המטלטלת את המזרח התיכון. אין יישור צבאי מפורש או הצהרה חזקה: רבאט שומרת על קו ניטרליות מדוד.
מבחינה אזורית, איראן - למרות שהיא נושא לתלונות מרוקאיות ארוכות שנים, במיוחד עקב האשמות בתמיכת חיזבאללה בחזית פוליסריו - אינה מהווה איום ישיר על ביטחונה הלאומי של מרוקו. לכן, כניסה לעימות חזיתי עם טהרן לא תציע תועלת אסטרטגית מיידית ותסכן את המתיחות עם מעצמות אזוריות אחרות המקורבות לרפובליקה האסלאמית.
מבחינה פנימית, ממשלת מרוקו חייבת להתמודד גם עם דעת קהל רגישה לעניין הפלסטיני ולעתים קרובות מבקרת את ההתקרבות לישראל. בהקשר זה, כל תמיכה מפורשת במעצמה הנתפסת כמתנגשת עם האסלאם השיעי עלולה להחריף את המתחים החברתיים ולהחליש את הקונצנזוס הפוליטי.
מעבר לתחום הגיאופוליטי, רבאט מתמקדת כיום בסדרי עדיפויות פנימיים: יציבות מוסדית, צמיחה כלכלית, חיזוק השקעות והקלת האקלים החברתי. כל אלה הן מטרות שעלולות להיפגע על ידי נקיטת עמדה חזקה בסכסוך מרוחק ונפיץ. לכן, בחירה זו של שתיקה אינה התחמקות, אלא תרגיל בדיפלומטיה ערמומית. על ידי סירובה להיגרר למחנה זה או אחר, מרוקו טוענת לאוטונומיה האסטרטגית, שומרת על האינטרסים הרב-ממדיים שלה ומטפחת תדמית כשחקן אזורי אחראי, בשולי הקיטוב האכזרי השורר את המזרח התיכון.