מרוקו תאיץ את המעבר האנרגטי בשנת 2026
מגזר האנרגיה המתחדשת של מרוקו יחווה קפיצת מדרגה משמעותית בפיתוח עד שנת 2026, המשקפת את המעבר של הממלכה לרמה חדשה ביישום אסטרטגיית האנרגיה שלה. אסטרטגיה זו מבוססת על גיוון מקורות האנרגיה והפחתת התלות בדלקים מאובנים. דינמיקה זו תואמת יעד לאומי ברור: לייצר יותר מ-52% מהחשמל המותקן ממקורות מתחדשים עד שנת 2030, מה שהופך את 2026 לשנה מרכזית במעבר האנרגטי.
בהקשר זה, צצו פרויקטים חדשים שהגבירו את כושר הייצור, ובראשם תוכנית נור אטלס. תוכנית זו כוללת בניית שש תחנות כוח סולאריות בהספק כולל של כ-305 מגה-וואט, המפוזרות על פני מספר אזורים בממלכה. תוכנית זו מגלמת שינוי בגישתה של הסוכנות המרוקאית לאנרגיה בת קיימא (MASEN), אשר לקחה על עצמה תפקיד בולט יותר בפיתוח פרויקטים ובפיקוח ישיר על היישום, מה שמבטיח השלמה מהירה יותר ושיפור היעילות.
במקביל, מרוקו המשיכה לחזק את כושר הייצור שלה בתחום האנרגיה המתחדשת, והגיעה לנתונים משמעותיים במגוון מקורות אנרגיה מתחדשים. זה כולל אנרגיית רוח, עם כ-2,450 מגה-וואט, אנרגיה סולארית, כ-980 מגה-וואט, חשמל הידרואלקטרי העולה על 1,300 מגה-וואט, ותחנות כוח הידרואלקטריות באגירה שאובה המתקרבות ל-800 מגה-וואט. חלוקה זו משקפת גישה אסטרטגית להשגת תמהיל אנרגיה מאוזן, הבטחת ייצור יציב ומיתון השפעת התנודות במשאבי הטבע.
שנת 2026 התאפיינה גם בהשקעות מוגברות בפרויקטים של אגירת אנרגיה, במיוחד באמצעות טכנולוגיות סוללות ותחנות אגירה שאובה, שמטרתן להבטיח אספקת חשמל רציפה ולשפר את חוסנה של הרשת הארצית.
באופן דומה, מפותחת תשתית הולכת חשמל מתקדמת באמצעות קווי הולכה במתח גבוה המסוגלים להעביר אלפי מגה-וואט, המחברים אזורי ייצור, במיוחד בדרום, למרכזי צריכה ברחבי שאר המדינה.
שאיפותיה של מרוקו חורגות מעבר לסיפוק צרכיה המקומיים. היא שואפת לחזק את מעמדה כספקית אזורית של אנרגיה נקייה, במיוחד לאירופה, באמצעות פרויקטים גדולים של חיבורי אנרגיה. יתר על כן, היא מחויבת לפיתוח מגזר המימן הירוק, נכס אסטרטגי מרכזי לעתיד.
אינדיקטורים אלה מאשרים כי שנת 2026 אינה רק שלב חולף, אלא נקודת מפנה אמיתית ביצירת מודל אנרגיה בת קיימא שימצב את מרוקו כשחקנית מרכזית בתחום האנרגיה המתחדשת, הן באזור והן ברמה הבינלאומית.
