מרוקו מדורגת 136 בדירוג הביצועים הסביבתיים לשנת 2026

Tuesday 21 July 2026 - 09:00

מרוקו מדורגת 136 מתוך 177 מדינות בדירוג הביצועים הסביבתיים לשנת 2026 (EPI), לפי דוח שהופק על ידי אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת קולומביה. המדינה קיבלה 33.11 נקודות מתוך 100, מה שממקם אותה במקום ה-13 בין המדינות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה.

אסטוניה הייתה במקום הראשון בדירוג העולמי עם ציון של 74.79 נקודות, ואחריה לוקסמבורג ובריטניה במקום השני והשלישי. בתחתית הטבלה היו בנגלדש, הודו ולאוס.

דירוג הביצועים הסביבתיים מעריך מדינות באמצעות מגוון רחב של מדדים שנועדו למדוד התקדמות לעבר מטרות מדיניות סביבתיות מרכזיות. המהדורה של 2026 מעריכה 47 מדדים המחולקים ל-12 קטגוריות סביבתיות עיקריות, המכסות נושאים כגון שינויי אקלים, איכות האוויר והמים, הגנה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות.

מדינות אירופיות שלטו במקומות הגבוהים ביותר בדירוג, נתמכות על ידי ההתקדמות שלהן בתחומים כגון הפחתת פליטות גזי חממה ויישום מדיניות סביבתית. אסטוניה, לוקסמבורג, בריטניה, פינלנד והולנד היו בין המובילים החזקים ביותר.

מחוץ לאירופה, יפן מדורגת במקום ה-16, בעוד אוסטרליה מדורגת במקום ה-25. גם ארצות הברית וקנדה הופיעו בין 30 המדינות המובילות בעולם. ברזיל מדורגת במקום ה-50, ואחריה רוסיה במקום ה-89 וסין במקום ה-129.

הדו"ח הדגיש את האתגרים הסביבתיים המשמעותיים העומדים בפני מספר מדינות בדרום אסיה ובאפריקה שמדרום לסהרה. אלה כוללים זיהום אוויר ומים, לחצים על מערכות אקולוגיות הנגרמים על ידי חקלאות וכריתת יערות, כמו גם את ההשפעה הגוברת של שינויי האקלים.

ההערכה הזהירה גם כי פליטות גזי החממה העולמיות נותרות בעיה מרכזית. למרות שנים של התחייבויות בינלאומיות בנושא האקלים והתקדמות באנרגיה מתחדשת וביעילות אנרגטית, מדינות רבות עדיין לא מפחיתות את הפליטות במהירות מספקת כדי לעמוד במטרות האקלים הגלובליות.

החוקרים ציינו גם פערים מתמשכים בנתונים סביבתיים. מידע מוגבל על משאבי מים, חקלאות בת קיימא, הגנה על אזורי ביצות, אובדן המגוון הביולוגי, זיהום האוקיינוסים וניהול פסולת מקשה על מדידת ההתקדמות במדויק ועיצוב מדיניות אפקטיבית.

הממצאים מדגישים את חשיבות הנתונים הסביבתיים האמינים ואת הצורך במדיניות מבוססת ראיות. לפי הדו"ח, מערכות ניטור חזקות יותר ומדדים מפורטים יותר חיוניים לסייע לממשלות לעקוב אחר נזק סביבתי, להעריך מדיניות ולהאיץ את המעבר לעתיד בר קיימא יותר.