- 16:43מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות בעסקת אנרגיית רוח בשווי 10 מיליארד דולר במדבר סהרה
- 16:00מרוקו וברזיל מחזקות את הברית הכלכלית ביניהן במרקש
- 15:44לונדון מאשרת את הלגיטימיות של הסכמי הסחר שלה עם רבאט ואת ריבונות הממלכה על מחוזותיה הדרומיים
- 15:15מרוקו בין סין לאיחוד האירופי: איזון אסטרטגי במרוץ למתכות קריטיות
- 14:57מרוקו מעדכנת את פרופיל אבטחת הסייבר שלה בפורטל האומות המאוחדות
- 14:30מרוקו מכינה משטר מס פרוגרסיבי לוויסות מטבעות קריפטוגרפיים עד 2026
- 14:21מרוקו וברזיל: שותפות אסטרטגית לצמיחה משותפת ופיתוח בר-קיימא
- 13:45תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) תומכת בצמיחת יזמות ירוקה וכוללנית במרוקו
- 12:03מרוקו מעבירה הילוך: ייצור הרכב מזנק ב-36%, בדרכה למנהיגות אפריקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו, שחקנית מפתח בהתחדשות אסטרטגית בתוך האיחוד האפריקאי
מאז חזרתה לאיחוד האפריקאי בינואר 2017, לאחר היעדרות של 33 שנים, מרוקו מילאה תפקיד אסטרטגי מרכזי בארגון היבשתי. השתלבות זו, שהגיעה לאחר שה-AU קיבלה את החברות בחזית פוליסריו ב-1984, סימנה נקודת מפנה במדיניות החוץ של הממלכה, שאימצה גישה המתמקדת בפיתוח, שיתוף פעולה כלכלי ויציבות ביטחונית באפריקה.
מרוקו ביססה את עצמה במהירות כשחקן מרכזי בדינמיקת הפיתוח של היבשת, ויזמה פרויקטים המכסים מגזרים מגוונים כמו כלכלה, ביטחון, בריאות, חקלאות ושינויי אקלים. הממלכה הפכה את שיתוף הפעולה הכלכלי לאבן הפינה של האסטרטגיה האפריקנית שלה, תוך שימת דגש על השקעות בתשתיות מפתח, אנרגיה מתחדשת ושירותים פיננסיים. בנקים מרוקאים, כמו Banque Populaire ו-Atijariwafa Bank, הגבירו אפוא את נוכחותם בשוק האפריקאי, ותמכו בהכללה פיננסית ובעסקים קטנים ובינוניים.
מבחינה ביטחונית, מרוקו הייתה תומכת פעילה בשיתוף פעולה בין מדינות אפריקה למלחמה באיומי טרור, במיוחד באזורי הסאהל והסהרה. הממלכה השיקה יוזמות לחיזוק שיתוף הפעולה במאבק בטרור ובקיצוניות אלימה, בעיקר על ידי הכשרת אימאמים באמצעות "מכון מוחמד השישי להכשרת אימאמים". הוא גם השתתף במשימות שמירת שלום באזורי סכסוך כמו הרפובליקה המרכז אפריקאית והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בריאות הייתה גם מוקד מרכזי בהתחייבויות המרוקאיות. במהלך מגיפת COVID-19, מרוקו הפגינה סולידריות עם שכנותיה האפריקאיות על ידי שליחת סיוע רפואי ליותר מ-20 מדינות ביבשת, כולל מסכות, חומרי חיטוי ותרופות מתוצרת מקומית. בנוסף, הממלכה חתמה על מספר הסכמים לחיזוק הייצור המקומי של תרופות וחיסונים, ותמכה ביוזמות לשיפור הגישה לשירותי בריאות באפריקה.
במונחים של פיתוח בר קיימא והמאבק בשינויי האקלים, מרוקו מילאה תפקיד מוביל באפריקה. הממלכה הגנה במרץ על סדר היום של האיחוד האפריקאי 2063, שמטרתו להבטיח צמיחה כלכלית בת קיימא ליבשת. הוא גם השיק יוזמות להתאים את החקלאות האפריקאית לשינויי האקלים, כמו גם לקדם פרויקטים של אנרגיית שמש ורוח, תוך התבססות על ניסיונו עם פרויקט האנרגיה הסולארית "נור".
מרוקו גם חיזקה את הדיפלומטיה התרבותית שלה על ידי הצעת מלגות לאלפי סטודנטים אפריקאים באוניברסיטאות שלה, ועל ידי קידום דיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי, במיוחד בתוך מדינות באזור סהל-סהרה. יוזמות חברתיות ותרבותיות אלו מטרתן לחזק את הקשרים בין מרוקו לעמים אפריקאים תוך חגיגת הזהות והערכים האפריקאים המשותפים.
הודות למדיניות דינמית ומכילה זו, מרוקו הצליחה להחזיר את מעמדה המוביל ביבשת אפריקה, והפכה לשותפת בחירה לפיתוח ויציבות אזורית. חזרה זו לאיחוד האפריקאי ואימוץ גישה המבוססת על שיתוף פעולה, שותפות ופיתוח הדדי אפשרו לממלכה לבטא את עצמה כשחקן מפתח ביבשת. הודות ליוזמות רבות שלה, מרוקו נחשבת כיום לגשר בין אפריקה לאירופה, ולעמוד התווך של פיתוח דרום-דרום.