- 16:43מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות בעסקת אנרגיית רוח בשווי 10 מיליארד דולר במדבר סהרה
- 16:00מרוקו וברזיל מחזקות את הברית הכלכלית ביניהן במרקש
- 15:44לונדון מאשרת את הלגיטימיות של הסכמי הסחר שלה עם רבאט ואת ריבונות הממלכה על מחוזותיה הדרומיים
- 15:15מרוקו בין סין לאיחוד האירופי: איזון אסטרטגי במרוץ למתכות קריטיות
- 14:57מרוקו מעדכנת את פרופיל אבטחת הסייבר שלה בפורטל האומות המאוחדות
- 14:30מרוקו מכינה משטר מס פרוגרסיבי לוויסות מטבעות קריפטוגרפיים עד 2026
- 14:21מרוקו וברזיל: שותפות אסטרטגית לצמיחה משותפת ופיתוח בר-קיימא
- 13:45תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) תומכת בצמיחת יזמות ירוקה וכוללנית במרוקו
- 12:03מרוקו מעבירה הילוך: ייצור הרכב מזנק ב-36%, בדרכה למנהיגות אפריקאית
עקבו אחרינו בפייסבוק
חברות מרוקאיות בצומת דרכים: המעבר לכלכלה דלת פחמן
מול אתגרי אקלים הולכים וגדלים ולחץ בינלאומי להפחית את פליטת הפחמן, עסקים מרוקאים מוצאים את עצמם בנקודת מפנה מכרעת במסלולם. המעבר לכלכלה דלת פחמן הוא כיום הכרח אסטרטגי החורג הרבה מעבר לשיקולים סביבתיים פשוטים, והופך למנוף חיוני לחיזוק התחרותיות על הבמה העולמית.
עם פליטות עולמיות העולה על 43 מיליארד טון בשנה, השגת יעדי הסכם פריז דורשת שיפוץ מעמיק של דגמי הייצור והצריכה. בהקשר זה, מרוקו יישמה מדיניות רפורמה שאפתנית, כמו "תוכנית האקלים 2020-2030" ו"אסטרטגיית הפחמן הלאומית", שמטרתן לארגן מחדש את תמהיל האנרגיה של המדינה כך שהוא יתבסס ב-64% על מקורות מתחדשים עד 2030, תוך שאיפה לנייטרליות פחמן עד 2050.
למרות ההתקדמות הללו, חברות מרוקאיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים ורגולטוריים משמעותיים. לדוגמה, הכנסת מס פחמן על מוצרים עם טביעת רגל פחמנית גבוהה על ידי האיחוד האירופי משפיעה על כמעט 65% מהיצוא המרוקאי, ובכך מסבכת את התחרותיות של חברות לאומיות בשווקים הבינלאומיים. יחד עם זאת, אימוץ "שינון פחמן" ככלי למדידת טביעת הרגל האקולוגית מעודד חברות להפגין את מחויבותן להפחתת פליטות, בסביבה שבה המשקיעים מייחסים יותר ויותר חשיבות לקריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG).
למרות המכשולים הללו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מציע הזדמנויות כלכליות ניכרות. חברות העוסקות בנתיב זה מחזקות את מעמדן בשווקים הבינלאומיים, נהנות ממימון בר קיימא ומנהלות את משאביהן בצורה יעילה יותר, ובכך מגדילות את עמידותן בפני תנודות במחירי האנרגיה.
בתהליך זה, למוסדות פיננסיים יש תפקיד מרכזי. בהקשר זה, "בנק אפריקה" אימצה גישה פרואקטיבית בתמיכה בקיימות, על ידי הכשרת הצוותים שלה באמצעות "אקדמיית בנק אפריקה" בשיתוף "Bureau Veritas", על מנת להדריך חברות לקראת פתרונות המימון הטובים ביותר לאסטרטגיות הפחתת הפליטות שלהן.
על מנת להאיץ את המעבר הירוק הזה, הבנק השיק מספר פתרונות פיננסיים חדשניים, כגון:
*כיפה כחולה: תמיכה בהשקעות בניהול מים ושפכים לצמצום טביעת הרגל האקולוגית.
*Cap Energy: מימון ספציפי המקל על המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים מאובנים.
*פיננסים בר קיימא: פלטפורמת מימון ירוק התומכת בפרויקטים בהתאם ליעדי הפחתת פליטות.
*BMCE FODEP III: תוכנית למלחמה בזיהום תעשייתי, עוזרת להפחית את ההשפעה הסביבתית והבטחת עמידה בתקנים אקולוגיים מודרניים.
לאור התפתחויות אלו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה אתגר אסטרטגי מהותי עבור חברות מרוקו, לא רק כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות ההולכות וגוברות, אלא גם לחזק את כושר התחרות שלהן ולהבטיח את קיימותן בסביבה כלכלית גלובלית המשתנה ללא הרף.