מרוקו מתכננת להרחיב את האוניברסיטאות הציבוריות ל-27 במסגרת רפורמת השכלה גבוהה משמעותית

Monday 26 October 2026 - 22:30

מרוקו מתכוננת לרפורמה משמעותית במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית שלה, עם תוכניות להגדיל את מספר האוניברסיטאות הציבוריות מ-12 ל-27. יוזמה זו שואפת להתמודד עם אי-שוויון אזורי, להקל על הצפיפות בקמפוסים ולהביא את ההשכלה האוניברסיטאית קרוב יותר לסטודנטים בכל רחבי המדינה.

במהלך נאומו בפני בית הנבחרים ב-26 באוקטובר, שר ההשכלה הגבוהה, מחקר מדעי וחדשנות עז الدين אל-מידאווי הציג את העדיפויות של הרפורמה, והדגיש את הצורך להתאים את רשת האוניברסיטאות לשינויים דמוגרפיים ולדרישות הכלכליות של האזורים השונים במרוקו.

ההרחבה המוצעת היא חלק ממאמץ רחב יותר לשפר את הגישה להשכלה גבוהה תוך חיזוק תפקיד האוניברסיטאות בפיתוח אזורי.

אי-שוויון אזורי נשאר אתגר מרכזי

הרפורמה עונה על חוסר האיזון המשמעותי בהפצת מוסדות ההשכלה הגבוהה. לפי נתונים שהציג השר, חצי מהמוסדות האוניברסיטאיים של מרוקו מרוכזים בשמונה פרובינציות בלבד, בעוד שיותר מ-37 פרובינציות אין בהן מוסד להשכלה גבוהה.

ריכוז זה שם לחץ נוסף על מרכזי האוניברסיטה הגדולים ומאלץ רבים מהסטודנטים לנסוע מהאזורים הביתיים שלהם כדי להמשיך את לימודיהם. ההוצאות הנובעות מכך, במיוחד עבור דיור ותחבורה, עלולות להקשות על הגישה להשכלה אוניברסיטאית עבור משקי בית עם הכנסה נמוכה.

הממשלה מתכוונת להקים רשת אוניברסיטאות מאוזנת יותר, כולל באזורים הנוכחיים שאין בהם מבני אוניברסיטה משלהם. דחלה, לאיונה, גולמימ ועראכדיה הם בין המקומות שזוהו בתוכניות הרפורמה.

המודל החדש מתוכנן סביב יעד של כ-40,000 סטודנטים לכל אוניברסיטה, לעומת ממוצע לאומי הנוכחי של כ-95,000. המטרה היא לשפר את הניהול המוסדי וליצור תנאים נוחים יותר להוראה ולמידה.

יותר מוסדות מתוכננים עד 2030

הרפורמה כבר בעיצומה. אל-מידאווי דיווח כי הוקמו 66 מוסדות אוניברסיטאיים חדשים, כולל 46 שנוצרו על ידי חלוקת מוסדות קיימים ו-20 השייכים לדור חדש של מוסדות.

עוד 17 מוסדות נמצאים בהכנה להשלמה, כאשר התהליך הרגולטורי עדיין בעיצומו.

הרפורמה גם כוללת יצירת 50 מוסדות נוספים מהדור הבא עד 2030. ההשקעה המתוכננת לשלב זה היא כ-2 מיליארד dirhams מרוקאי, בעוד שהמימון הראשוני הנדרש למשרדי האוניברסיטה ולסידורי תפעול מוערך ב-200 מיליון dirhams.

המוסדות המתוכננים צפויים לכסות מגוון רחב של תחומים, מהמשפטים, כלכלה ומדעי החברה ועד מתמטיקה, סייבר, ניהול מים ואנרגיה מתחדשת. התוכניות שלהם מיועדות להגיב בצורה קרובה יותר עדיפויות אזוריות והכישורים הנדרשים על ידי שוק העבודה.

הרשויות גם שואפות לחזק את הקשרים בין האוניברסיטאות לכלכלות המקומיות, מה שהופך את ההשכלה הגבוהה למניע יותר אפקטיבי של תעסוקה, חדשנות והשקעה.

גידול בהרשמה שם לחץ נוסף על המערכת

מגמות דמוגרפיות מוסיפות דחיפות לרפורמה. השר צופה גידול של 35% במספר הסטודנטים האוניברסיטאיים עד 2030, ומזהיר שכמה מוסדות עשויים להתמודד עם הרשמות של עד 200,000 סטודנטים ללא שינויים מבניים נאותים.

ביצועים אקדמיים הם גם דאגה נוספת. לפי נתונים שצוטטו על ידי אל-מידאווי, כמעט חצי מהסטודנטים עוזבים את האוניברסיטה לאחר השנה הראשונה, בעוד שאבטלה משפיעה על יותר מ-20% מבוגרי התואר הראשון.

סיום לימודים מאוחר גם נושא עלויות פיננסיות. השר העריך כי סטודנטים שלוקחים שנתיים נוספות כדי להשלים את התארים שלהם מייצרים עלויות של כ-400 מיליון dirhams, לעומת 128 מיליון dirhams כאשר הלימודים מסתיימים בפרק הזמן הסטנדרטי.

אתגרים אלו מדגישים את הגבולות של הרחבת יכולת המוסדות מבלי לשפר בו זמנית את איכות ההוראה, תמיכת הסטודנטים והקשר בין תוכניות אקדמיות להזדמנויות תעסוקה.

גישה, נגישות וממשלתיות במרכז הרפורמה

מעבר ליצירת אוניברסיטאות חדשות, הממשלה אומרת שהיא רוצה להפחית את העומס הכלכלי על הסטודנטים ובני משפחותיהם. מרחקי נסיעה קצרים יותר וגישה משופרת למוסדות המקומיים עשויים לסייע בהפחתת הוצאות הדיור והתחבורה, במיוחד עבור סטודנטים מקהילות כפריות ומשקי בית פגיעים.

הרפורמה גם שואפת לשפר את ההזדמנויות לנשים ולחזק את הגישה לסטודנטים שעבורם הנסיבות הגיאוגרפיות או הכלכליות מקשות על המשך לימודיהם.

ממשלתיות מוסדית היא עוד עמוד תווך של התוכנית. המשרד מכין צעדים חקיקתיים ורגולטוריים חדשים הנוגעים למחקר, שירותי סטודנטים ואיכות. מנגנונים מנהליים מוצעים גם יסייעו לשמור על רציפות מדיניות, להעריך ביצועי אוניברסיטאות ולוודא שהמוסדות נשארים מחוברים לצרכים של האזורים שלהם.

הרפורמה קיבלה חוות דעת חיובית מהמועצה העליונה להשכלה, הכשרה ומחקר מדעי, אם כי הגוף המייעץ העלה הערות מהותיות, במיוחד בנוגע לממשלתיות ועלויות.

יישום יקבע את השפעת הרפורמה

הרחבת רשת האוניברסיטאות מייצגת יוזמה מוסדית משמעותית, אך מספר האוניברסיטאות בלבד לא יקבע את הצלחתה. צוות הוראה מתאים, מתקנים מודרניים, תוכניות אקדמיות מגוונות ודיור לסטודנטים ימשיכו להיות חיוניים לשיפור התוצאות החינוכיות.

הרשויות חייבות גם לוודא שהמוסדות החדשים מציעים הכשרות רלוונטיות לצרכים של הכלכלות האזוריות ושוק העבודה הרחב יותר.

אם ייושם ביעילות, המפה האוניברסיטאית המעודכנת עשויה לסייע בהפחתת אי-שוויון טריטוריאלי ולהעניק ליותר סטודנטים את ההזדמנות pursue להשכלה גבוהה קרוב לבית. השפעתה לטווח הארוך תתבסס על האם ההשקעות המתוכננות מתורגמות לתנאי למידה טובים יותר, ביצועים אקדמיים חזקים יותר והזדמנויות תעסוקה משופרות.