מרוקו מתמודדת עם סיכוני אקלים גוברים בעקבות חום, בצורות ולחץ מים
מרוקו היא אחת המדינות האפריקאיות שמתמודדות עם חשיפה משמעותית לסיכונים הקשורים לאקלים, כאשר יובש גובר, לחץ מים, חום קיץ ובצורות חקלאיות חוזרות מתגלים כאתגרים מרכזיים. דו"ח חדש של ה-OECD, מכון הצמיחה הירוקה העולמית והבנק העולמי מציב את מרוקו בתוך קבוצה רחבה יותר של מדינות אפריקה שהכלכלות והאוכלוסיות שלהן מושפעות יותר ויותר מתנאי האקלים המשתנים.
הדו"ח, שכותרתו נתונים חדשים לאקלים המשתנה של אפריקה: מיפוי סיכונים, מוכנות ופעולה מדינית, בוחן 28 מדינות אפריקאיות ומשלב נתונים על סיכוני אקלים, מוכנות להסתגלות ומדיניות הפחתה. הממצאים מדגישים את החשיפה המיוחדת של צפון אפריקה לחום, מחסור במים ובצורות חקלאיות, תוך זיהוי הבדלים בסוגי הסיכונים שמדינות אינדיבידואליות מתמודדות עימן.
מחסור במים מתגלה כבעיה מרכזית
עבור מרוקו, השילוב של ירידת משקעים, תקופות יובש ממושכות ולחץ על מקורות מים מתוקים הפך לבעיה כלכלית וסביבתית חשובה יותר ויותר.
ה-OECD הדגיש בעבר את הפגיעות של מרוקו לשינויי אקלים, והצביע על כך שהטמפרטורות הממוצעות עלו מהר יותר מהממוצע הגלובלי, בעוד שגשמים הלכו וירדו בעשורים האחרונים. המדינה גם חוותה בצורות חוזרות ולחץ משמעותי על מקורות מים מתוקים מתחדשים.
לחצים אלו חורגים מעבר לסביבה. החקלאות נותרה רגישה במיוחד לשינויים במשקעים ובזמינות המים, מה שהופך את תנאי האקלים לגורם חשוב בייצור חקלאי, הכנסות אזרחיות וביטחון תזונתי.
הערכת האקלים האפריקאית האחרונה מצביעה על מחסור בלחות בקרקע כסימן נוסף ללחץ המוטל על מערכות חקלאיות. תנאים כאלה יכולים להחליש את עמידות היבולים ולהגביר את הצורך בניהול מים יעיל ובשיטות חקלאיות המותאמות לאקלים.
מרוקו נבדלת בחשיפה לגשמים קיצוניים
אחד מהממצאים הבולטים של הדו"ח עוסק בהבדלים גיאוגרפיים בחשיפה לגשמים קיצוניים.
בעוד שיותר מחצי מהאדמה החקלאית באפריקה חשופה לסיכוני גשמים קיצוניים, מרוקו מזוהה כהחרגה בהערכה. המדינה צפויה להתמודד עם עליות מתונות יחסית בגשמים קיצוניים, בניגוד למדינות רבות שבהן גשמים כבדים עשויים להפוך לסיכון בולט יותר.
גשמים קיצוניים יכולים להזיק לאדמה החקלאית דרך סחף קרקע וניקוז מים ממושך, כמו גם להפריע למחזורי הנטיעה ולהפחית את התפוקה החקלאית. הניגוד מדגים כי פגיעות אקלימיות לא עוקבות אחרי תבנית אחת ברחבי היבשת.
עבור מרוקו, האתגר העיקרי שהוזכר בהערכה הרחבה יותר טמון יותר ביובש, חום ובצורות חקלאיות מאשר בחשיפה לגשמים קיצוניים.
חום הופך לאתגר עירוני גובר
סיכוני האקלים רלוונטיים גם לערים של מרוקו.
טמפרטורות גבוהות עשויות להחמיר את הלחץ החם, במיוחד באזורים עירוניים צפופים שבהם מבנים, דרכים ותשתיות אחרות עשויות להגביר את החשיפה. ה-OECD ציין בעבר כי מרוקו מתמודדת עם אתגרי הסתגלות הקשורים לחום, ירידת משקעים, עליית מפלס הים ואירועים מזג אוויר קיצוניים יותר.
צמיחה עירונית יוצרת אפוא אתגר מדיני נוסף. דיור חדש, רשתות תחבורה ותשתיות ציבוריות שנבנות כיום יכולות לקבוע עד כמה הערים יצליחו להתמודד עם תנאי האקלים העתידיים.
ה-OECD ושותפיו מצביעים על תכנון מרחבי עמיד, תקני בנייה בני קיימא ופתרונות מבוססי טבע ככלים שיכולים להפחית את עלויות ההסתגלות העתידיות ולמנוע מהערים להינעל בתשתיות שאינן מתאימות לאקלים המשתנה.
מדיניות האקלים עדיין יכולה להתרחב
הדו"ח בוחן גם את הכלים המדיניים שהמדינות האפריקאיות משתמשות בהם כדי להפחית את פליטת גזי החממה.
מרוקו כבר קבעה יעדי אקלים ופיתחה מדיניות שמטרתה להפחית פליטות ולהרחיב את תפקיד האנרגיה הנקייה. ה-OECD מציין כי מרוקו התחייבה להפחתת פליטות של 45.5% עד 2030 בהשוואה למסלול הייחוס שלה והציבה יעד ארוך טווח של הגעה לפליטות אפס עד 2050.
באותה עת, המדינה, כמו רבות מהכלכלות האפריקאיות, עדיין יכולה להרחיב את הכלים המדיניים מבוססי השוק ואת הצעדים הרגולטוריים שיכולים להאיץ את המעבר מפעילויות עשירות בפחמן.
התמונה הרחבה של אפריקה היא בעלת משמעות רבה במיוחד מכיוון שהיבשת מהווה רק כ-4% מהפליטות הקשורות לאנרגיה הגלובלית, לפי הדו"ח החדש של ה-OECD, GGGI והבנק העולמי.
חקלאות וביטחון תזונתי נותרו חשופים
האינטראקציה בין אקלים, חקלאות ומים צפויה להישאר אחת מהאתגרים המרכזיים של מרוקו בתחום העמידות.
בצורות יכולות להפחית את התפוקה החקלאית, להשפיע על תעסוקה כפרית ולהגביר את הלחץ על מקורות המים. ה-OECD כבר קישר את חוסר הוודאות החקלאית האחרונה של מרוקו לתנאי בצורת חמורים וזיהה את המים והחקלאות כשניים מהפגיעויות העיקריות של המדינה לאקלים.
זה הופך את צעדי ההסתגלות ליותר ויותר חשובים, החל מהשקיה נאותה וניהול מים ועד לשיטות חקלאיות שמתאימות יותר לתנאי האקלים המשתנים.
האתגר אינו מוגבל רק להגנה על הייצור החקלאי. שמירה על אספקת מזון אמינה דורשת גם עמידות חזקה יותר בכל הנוגע לאחסון, תחבורה, הפצה וחלקים אחרים של מערכת המזון.
תכנון עמיד יכול להגביל עלויות עתידיות
הדו"ח החדש שם דגש משמעותי על מניעת מה שמכונה נעילת פחמן, שבה השקעות משאירות כלכלות תלויות בטכנולוגיות ובתשתיות עשירות בפחמן במשך עשורים.
עבור מרוקו, בעיה זו חופפת עם עירוניות מהירה ופיתוח תשתיות. שילוב עמידות אקלימית בתכנון מרחבי ובתקני בנייה בשלב מוקדם יכול להפחית את הצורך בשינויים יקרים מאוחר יותר.
פתרונות מבוססי טבע יכולים גם לתרום לעמידות עירונית על ידי סיוע לערים לנהל לחצים הקשורים לחום ומים תוך שיפור איכות הסביבות העירוניות.
מימון אקלים הופך ליותר ויותר חשוב
הדו"ח מדגיש גם את ניהול הכספים הציבוריים כרכיב חשוב במדיניות האקלים. תיוג תקציבי אקלים ומערכות חזקות יותר למעקב אחר הוצאות הקשורות לאקלים יכולים לסייע לממשלות לזהות היכן משאבים מופנים ולשפר את הגישה למימון אקלימי בינלאומי.
עבור מרוקו, חיזוק מנגנונים אלה יכול להשלים את המדיניות הקיימת לאקלים ולהסתגלות תוך סיוע במימון נוסף לביטחון מים, תשתיות עמידות ופיתוח דל פחמן.
אתגרי האקלים של המדינה רחבים יותר מכפי שהבצורות או עליית הטמפרטורות מצביעות. זה כולל יותר ויותר כיצד מים, חקלאות, ערים, תשתיות, כספים ציבוריים ומדיניות פליטות מתואמות.
כאשר לחצי האקלים מתגברים ברחבי אפריקה, החשיפה של מרוקו לחום, יובש ומחסור במים מציבה את ההסתגלות בראש סדר העדיפויות המדינית, בעוד שההתחייבויות האקלימיות הקיימות שלה מספקות מסגרת להרחבת אמצעי עמידות והפחתה.
-
22:40
-
22:37
-
21:30
-
21:00
-
19:30
-
17:30
-
17:00
-
14:45
-
14:30
-
14:00
-
13:45
-
13:00
-
12:45
-
12:30
-
12:15
-
12:00
-
11:56
-
11:45
-
11:30
-
11:15
-
11:00
-
10:45
-
10:15
-
10:00
-
09:45
-
09:30
-
09:15
-
09:00
-
08:45
