- 17:00יאהו משיקה אפליקציית הודעות חדשה המופעלת על ידי בינה מלאכותית לשיפור חווית המשתמש
- 16:30בית הדין הפלילי הבינלאומי מוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט
- 16:20הנפט ממריא כשהסכסוך באוקראינה מתגבר
- 16:00אירועים מרכזיים: מנוף אסטרטגי לאטרקטיביות של מרוקו
- 15:10מטוס ה"אקינסי" הטורקי מהווה "התקדמות איכותית" ביכולות הצבאיות של מרוקו
- 14:35Wi-Fi 8: תכונות חדשות מספקות חיבור אינטרנט מהיר ויציב יותר
- 14:05מחקר מראה ש-ChatGPT מתעלה על הרופאים באבחון מצבים רפואיים.
- 13:30מרוקו חתמה על חוזה עם משרד ההגנה האמריקני לתמיכה במערכות תכנון משימות עבור מטוסי F-16
- 13:05חברת גרין אנרג'י הדנית פותחת משרד בדכלה כחלק מהשקעותיה באנרגיות מתחדשות במרוקו
עקבו אחרינו בפייסבוק
נתניהו מתחמש בתקציב להארכת כהונתו: טריק באמצעות דחיינות
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שוקל אפשרות להציג תקציב דו שנתי לשנים 2025-2026. מהלך זה יאפשר לו להימנע מפיזור אוטומטי של הכנסת ב-31 במרץ אם התקציב לא יעבור עד אז, וכן לשמר את הקואליציה שלו.
באתר כלכליסט הישראלי מסבירים כי אם תתקבל החלטה על הצגת תקציב דו-שנתי , יהיה צורך בשינוי חקיקה ויידרש זמן נוסף לבניית תקציב 2025, שכבר נדחה. הדבר יאפשר לראש הממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדרוש דחיית מועד הגשת התקציב ובכך למנוע את פיזור הכנסת.
לפי חוק יסוד הכנסת, אם התקציב לא יאושר עד 31 במרץ, הכנסת תפוזר אוטומטית. יש תקדים לחקיקה כזו, כאשר ממשלתו החלופית של נתניהו בתקופת הקורונה חוקקה מספר חוקים שדחו את המועד הנדרש להעברת התקציב. אם התקציב לשנתיים יעבור, זה יקל הרבה על המשך קיומה של ממשלת נתניהו הנוכחית עד לבחירות ב-2026.
אין השפעה לתקציב נתניהו
האתר הישראלי מוסיף כי העבודה על תקציב 2025 הייתה אמורה להיות כבר בשלביה האחרונים. עד כה הממשלה לא התחייבה לעבוד על התקציב והדבר הוביל לחשדות שראש הממשלה ושר האוצר כלל לא מתכוונים להעביר את התקציב. הוא ממשיך: "תקציב 2025 אמור להיות צנע וכולל העלאות מסים עקב הוצאות ממשלתיות שנוצרו כתוצאה מהמלחמה והתנהגות פיננסית חסרת אחריות מצד הממשלה.
הממשלה הייתה אמורה לאשר את תקציב 2025, אך טרם חלה השפעה. לפי הצהרות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', העבודה על התקציב תחל רק "אחרי החגים", כלומר בסוף אוקטובר.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל"כלכליסט" כי מדובר בצעד ש"הגיוני רק עבור הממשלה אך לא הגיוני עבור שאר ישראל".
לדברי גורם בכיר במשרד ראש הממשלה, טרם התקבלה החלטה בנושא, אך ההיגיון מאחוריה הוא מתן "יציבות", אך הוא לא ציין אם העניין קשור ליציבות המשק. או הקואליציה הממשלתית, לפי ביטוי האתר הישראלי.
הבכיר הודה כי בתקציב הדו-שנתי היו פגמים, כמו "חוסר גמישות שיקשה על ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שאליו אנו הולכים, ולכן טרם קיבלו החלטה סופית בנושא זה".
לפי נתוני משרד האוצר הישראלי, הגירעון הממשלתי ביוני הגיע ל-8.1% מהתמ"ג, אחד השיעורים הגבוהים בתולדות ישראל ורחוק מהתקרה המותרת בחוק התקציב (6.6% מהתמ"ג). פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, עם תחזית שלילית.
לפי האתר הישראלי "גלובוס", בסוכנות דירוג האשראי הבינלאומית סבורים כי ישנה סבירות גבוהה להורדה נוספת בדירוג בקרוב.