- 15:31טראמפ מציע קיצוץ תקציבי של 163 מיליארד דולר, ויפגע בתוכניות פנים
- 14:53הודות לחוכמתו של הוד מעלתו המלך, המרוקאיות של הסהרה נהנית מתמיכה בינלאומית גוברת.
- 14:23עיתון בלגי מדגיש את האטרקטיביות של מרוקו בשוק הנדל"ן
- 13:00יונדאי רותם תקים מפעל לייצור רכבות בבנגריר
- 12:00ויזה משתפת פעולה עם אנתרופיק, מיקרוסופט ו-OpenAI ליצירת סוכני בינה מלאכותית למסחר אלקטרוני
- 11:11אקסיוס: ארצות הברית וישראל קרובות להגיע להסכם לחידוש זרימת הסיוע לעזה.
- 10:26נמלי ארה"ב חנוקים ממלחמת הסחר של טראמפ
- 09:42מרוקו מתעניינת במטוס KC-390 ברזילאי כדי לחזק את יכולותיה האוויריות
- 09:00מפת התמרונים הימיים הצרפתיים "קלמנסו 25" מאשרת את ריבונותה של מרוקו על הסהרה שלה
עקבו אחרינו בפייסבוק
תעשיית התרופות המרוקאית: מנוף לריבונות בריאותית ולמעמד אזורי הולך וגדל
תעשיית התרופות בממלכה חווה נוכחות הולכת וגדלה. מגזר חיוני זה הפך לפעילות הכימית השנייה בגודלה לאחר פוספטים, והשיג התפתחות יוצאת דופן בשנים האחרונות הן ברמה המקומית והן ברמה היבשתית. מגזר זה נותר ברובו מחוץ לאור הזרקורים, למרות יכולתו לענות על כ-80 אחוז מצרכי התרופות של השוק המקומי ודירוגו במקום השני באפריקה אחרי מצרים.
בהקשר זה, דיווח המגזין הצרפתי Jeune Afrique כי מכירות מגזר התרופות בממלכה זינקו ב-50 אחוזים בשנת 2023, ועברו את 21 מיליארד דירהם, על פי נתונים שפרסם משרד התעשייה. היא גם הסבירה שהדינמיקה הזו מסתירה סיפורים אנושיים ודרכי משפחה שבהן מצטלבים חזון תעשייתי ושאיפה יזמית.
קופר פארמה: תחילתה והקמתה
ז'ון אפריק ציין כי קופר פארמה, שנוסדה בשנת 1933, מהווה את הגרעין הראשון של תעשייה לאומית שצמחה ממורשת הפרוטקטורט הצרפתי, ויצרה מודל מרוקאי המבוסס על ייצור וייצוא של תרופות גנריות. מדיניות המרוקניזציה של שנות ה-70 תרמה להעברת הבעלות על מעבדה זו, לפני שביססה את מעמדה כקבוצה לאומית בעשורים שלאחר מכן.
מובילי תעשיית התרופות מובילים את השינוי.
המגזין הדגיש את תפקידן המרכזי של כמה דמויות מרוקאיות בולטות במגזר זה, כמו לאלו, טאזי, פילאלי וגרמאי, שייסדו מעבדות גדולות כמו פארמה 5, סוטימה וגלניקה. הם גם הובילו טרנספורמציות מהותיות, כולל התאמה מקומית של הייצור, עמידה בתקנים בינלאומיים והרחבת נוכחותם בשווקים זרים, במיוחד באפריקה ובעולם הערבי.
המגזין הצרפתי הדגיש את ניסיונה של מיה לאלו-פילאלי, שהוביל את מעבדת פארמה 5 להיכנס לעידן הייצור החכם, באמצעות פרויקט של 4 יחידות ייצור בהשקעה של עד 300 מיליון דירהם, במטרה לתמוך בכיסוי בריאות אוניברסלי, כפי שחזה המלך מוחמד השישי.
סוטימה: חלוצה בתחום התרופות הביוסימילריות
ז'ון אפריק ציין כי מעבדת סוטימה, בראשות למיה טאזי, היא כעת היצרנית המרוקאית הראשונה של תרופות ביו-סימילריות נגד סרטן, ותורמת להפחתה של 75 אחוזים בעלויות הטיפול. המעבדה תרמה גם לאריזת חיסון סינופארם במהלך מגפת הקורונה, דבר המשקף את מחויבותה לתמיכה בריבונות הבריאות הלאומית.
המגזין הדגיש כי המודל של קופר פארמה מסתמך על בינלאומיות באמצעות שותפויות עם קבוצות זרות בהודו, ערב הסעודית ואירופה, מה שמאפשר לה להקים תשע יחידות תעשייתיות הפרוסות ברחבי אפריקה, המזרח התיכון ואירופה.
המגזין הצרפתי דיווח כי גלניקה, בהנהגתו של עבד אלג'אני אל גרמאי, נותרה מחויבת לייצור מקומי, לייצוא לשווקים כמו לוב, ערב הסעודית ואלג'יריה, תוך קריאה למדיניות חזקה יותר של תמיכה בתרופות גנריות, המהוות רק 35 אחוזים ממכירות השוק המקומי.
ז'ון אפריק סיכם כי תעשייה זו, למרות שהיא זמן רב בצללים, מהווה כיום מנוף אמיתי לריבונות בריאותית ולמיצוב כלכלי אזורי, המגלם שילוב של אמביציה, ריאליזם ומחויבות לאומית.
תגובות (0)